פרופ' כהן אליה זועק: "זה על גבו של בנימין נתניהו"

בדבריו כתב כהן אליה: "גולת הכותרת של משפט נתניהו אתמול היא כמובן האמירה שמיוחסת למנדלבליט, שממנה עולה שמטרת הגשת כתבי האישום נגד נתניהו הייתה "הצלת הדמוקרטיה", מניעת גלישה ל"דיקטטורה" והחרדה היוריסטוקרטית שנהיה "הונגריה ופולין". אם אלו היו השיקולים בהגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה, הרי שאלו בוודאי שיקולים זרים ופסולים.

‏במשפט המינהלי קיימות עילות להתערבות שיפוטית, ובהן היעדר סמכות בחוק, היעדר תשתית עובדתית, אי-קיום חובת היוועצות, קיומם של שיקולים זרים וחוסר סבירות קיצונית.

‏אתם זוכרים את הזעקה של היוריסטוקרטים שקריטי לשמר את העילה המינהלית של אי-סבירות קיצונית, למרות שבישראל היא תופסת ממדים בהיקפים שאין להם דוגמה בשום מדינה על פני כדור הארץ; זעקה שהובילה לצעד חסר תקדים של ביטול חוק יסוד שמצמצם ולו במעט את השימושים המופרעים בעילה הזו".

עוד הוסיף הפרופסור: "אז עכשיו, כשמגיעה העילה הקלאסית במשפט המינהלי: האיסור על שיקולים זרים, כאן הפרקליטות נעמדת על רגליה האחוריות וזועקת שאסור להחיל כאן את המשפט המינהלי, כי לתביעה יש שיקול דעת רחב ואסור להתערב בו.

‏שמתם לב לאירוניה? הפרקליטות שזעקה זעקות שבר על חשיבות הביקורת השיפוטית בבג"ץ הסבירות, טוענת כיום נגד ביקורת שיפוטית מינהלית קלאסית, כאשר היא ניצבת על המוקד. ועוד בעילה הלגיטימית ביותר להתערבות: האיסור על שיקולים זרים.

‏כן, זה מזכיר את מסע השנאה וההרס שהוביל שי ניצן נגד השופטת בדימוס הילה גרסטל, הממונה על הביקורת על הפרקליטות. כי עבור ניצן וחבריו היהירים בפרקליטות המדינה, הם מעל החוק. או בלשונה הציורית של ח"כ אפרת רייטן: "הם החוק"".