תודו שלא ידעתם

הדרך לקלפי: למה פוליטיקאים "רצים?" 

איך הפכו הבחירות מ"עמידה לבכירה" למרוץ מטורף ואיך זה קשור לפורסט גאמפ וללוני טונס 

רץ לכנסת (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90/ אילוסטרציה AI )

הביטוי "לרוץ לנשיאות" או במקרה של ישראל "רץ לראשות הממשלה" או "רץ לכנסת" הפך למטפורה שגורה ורווחת בשיח הציבורי, אך במקור הוא שאול מהשפה האנגלית ושורשיו בתחילת המאה ה-19. בעוד שבשפה העברית ובמדיה התקשורתית כיום הביטוי "ריצה למשרה פוליטית" נתפס כטבעי ותקני לחלוטין, השימוש המקורי בדימוי הספורטיבי מייצג תפיסה פוליטית ייחודית שהתפתחה בארצות הברית והבדילה אותה מהמסורת האירופית.

הבית הלבן וארמון בקינגהאם (צילום: שאטרסטוק/ צילום מסך אינסטגרם)

מהפך היסטורי

במסורת הפוליטית של בריטניה, כמו גם בשפות הצרפתית והגרמנית, מועמדים אינם "רצים" לתפקיד אלא "עומדים" לבחירה (Standing for election). תפיסה זו שיקפה את האצולה הישנה, שבה המועמד נתפס כדמות סטאטית ומכובדת המציגה את עצמה לציבור.

לעומת זאת, עם התפתחות הדמוקרטיה בארצות הברית במאה ה-19, הבחירות הפכו לתחרותיות ואגרסיביות יותר. המועמדים נדרשו לנסוע בין ערים, לנאום בפני קהלים נרחבים ולחזר אחר מצביעים בלוח זמנים צפוף. הדרישה לניידות ולפעלתנות הובילה לנטישת המונח "לעמוד" במקום בהקשר פוליטי ובתיאור מצב לא טוב בסקרים, והעדפת המונח "לרוץ" ובלועזית "Run for office", שכתוצאה ישירה מכך שינה את כינוי ההליך הפוליטי למרוץ (Race).

כוכב הסרט "פורסט גאמפ" טום הנקס והרוד-ראנר נגד הקיוטי ((צילום: שאטרסטוק/ אילוסטרציה AI)

השתקפות בתרבות

השימוש במונח הריצה זכה להדהוד נרחב בתרבות הפופולרית האמריקאית, אשר העניקה לו פרשנות ביקורתית והומוריסטית. בסרט "פורסט גאמפ", ריצתו הממושכת של הגיבור(בגילומו של השחקן המוכשר טום הנקס שזכה באוסקר על תפקידו) וההמונים המצטרפים אליו ללא תכלית עד לעצירתו הפתאומית משמשת כמשל למפלגות ולתנועות הממשיכות ללכת אחר מנהיג באופן עיוור וללא כל הסבר. במקביל, בסרטוני האנימציה "לוני טונס", המרדף הבלתי פוסק של "זאב הערבות" (וויל אי. קיוטי) אחר "אצן הכבישים" (רוד-ראנר) הציג ניסיונות חוזרים ונשנים ואף מטורפים ובלתי הגיוניים להשגת יעד חמקמק תוך כישלון ידוע מראש, כאלגוריה להתמודדות פוליטית סדרתית שאינה נפסקת עד השגת היעד הנכסף.

רצים לכנסת (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת/ SPORTPHOTOGRAPHY)

אמריקניזציה ישראלית

לשפה העברית חדר הביטוי "ריצה" בהקשר הפוליטי עם התפתחות המערכת הפוליטית בארץ ועוד לפני השבעת הממשלה הראשונה בישראל.

כתוצאה מהשפעה רחבה של התרבות האמריקאית, אימצה השפה העברית את הדימוי העממי שנשמע ברחובות ובשווקים יותר מהמונח הרשמי המכובד "להתמודד בבחירות".

כיום, הביטויים "לרוץ לכנסת" ו"רץ לראשות הממשלה" משמשים כחלק בלתי נפרד מהשיח הפוליטי והתקשורתי בישראל, ומבטאים את האופי התחרותי והמהיר של מערכת הבחירות.

סרוגים premium

המהדורה המובחרת!

הטבת השקה מיוחדת:

במקום ₪39 בחודש עכשיו ב ₪0

הצטרפו אלינו