לקראת יום הבוחר ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז חשוון תשפ"ז, עיתונאי "מקור ראשון" אריאל שנבל חושף בטור אישי ונוקב את ההחלטה הפוליטית שלו, ומצהיר כי בניגוד לציפיות – ועל אף החשש מאחוז החסימה – הוא מתכוון לששלשל לקלפי פתק ועליו האותיות "זך" עבור מפלגת "הציבור החרדי".
שנבל פותח ומבהיר כי אין מדובר בהטרלה, אלא בהכרעה שנבעה מתוך שקלול של המציאות הפוליטית הבוערת. לדבריו, עבור הציבור הרחב אין בנמצא מפלגה שמתאימה למאה אחוז, ולכן האפשרויות המרכזיות הן להתפשר על הרע במיעוטו או להתמקד בסוגיה המרכזית ביותר בעיני הבוחר. מבחינתו, הסוגיה הקריטית ביותר היא המשך שלטון העסקנות החרדית על מדינת ישראל, שלטון שהוא מגדיר כהרסני לכלכלה, למוסר הלאומי וכאיום קיומי מרכזי המגיע מבפנים.
במסגרת זו, שולל שנבל על הסף את מפלגות הקואליציה הנוכחית, שלדבריו הפכו למשתפי פעולה נרצעים של העסקנים החרדיים בתמורה לשימור "הגוש הקדוש", תוך כניעה מוחלטת לתקציבים ללא פיקוח והנצחת אי-גיוס. מנגד, הוא מדגיש כי אינו מוצא נחמה במפלגות המרכז-שמאל המונעות מפוזיציית "רק לא ביבי", ואינו משתכנע שאיזנקוט, בנט או ליברמן יסרבו לצרף את המפלגות החרדיות לקואליציה אם ייפתח להם חלון הזדמנויות. באשר לניסיון של עופר וינטר, הוא מגדיר את חביאתו לנתניהו כמהלך פוליטי תמוה ומאכזב.
מול אלטרנטיבות אלו, מוצא שנבל את מפלגת "הציבור החרדי" כמי שמציגה גישה שפויה ושורשית יותר. בעוד שהמפלגה תומכת בהמשך לימוד תורה למי שתורתו אומנותו, היא מצהירה בגלוי שמי שלא לומד – מתגייס, סעיף שלדבריו עשוי להציל את הכלכלה הישראלית ולהוביל לשינוי עמוק.
באשר לטיעון השחוק לפיו מדובר ב"זריקת קול לפח" בשל אחוז החסימה, שנבל הודף אותו ומסביר כי יש ערך היסטורי עצום גם לקבלת אחוזים בודדים שישברו את המונופול. לדבריו, השגת שני אחוזים מהקולות תוכיח לעשרות אלפי חרדים שמאסו בדיקטטורה העסקנית שיש אלטרנטיבה אמיתית, ותהווה בסיס איתן למפלגה גדולה בבחירות הבאות. לבסוף, הוא דוחה את שאלת הזהות המגזרית ומסכם כי האומץ שהפתק מייצג חשוב יותר מהכל, למעט כוכבית קטנה הנוגעת להתלבטות אפשרית מול האופציה של יואב הנדל – קודם ששותפותיו התפרקו.
לא מאמין שיעשה את זה .לא ראיתי אחד שאמר שיעשה את זה ואני סרוג שחבר לכל הזרמים