עד לא מזמן היה קשה לדמיין משפט כזה בהפגנה חרדית. בסרטון שפרסם היום אתר 'כיכר השבת' אומר אחד המפגינים: "מעדיפים להצביע למפלגות הערביות מאשר לחרדים". את דבריו נימק במאמר חז"ל, שלפיו מי שמחטיא את האדם חמור ממי שהורג אותו. מפגין אחר הודיע שלא יצביע כלל, וחסיד נוסף קרא לראות בהימנעות מהצבעה את דרך המחאה היעילה ביותר.
חשוב לדייק: זה לא הקול המרכזי ברחוב החרדי. ההפגנות נערכו על רקע מעצרי תלמידי ישיבות, ורבים בציבור החרדי מייחסים את האמירות לשוליים הקיצוניים. אבל לפי 'כיכר השבת', התסיסה מגיעה גם למקומות פנימיים יותר. בחסידות גור שותקת הפעם "הסיעה המרכזית", שהייתה עד היום מנוע הבחירות של אגודת ישראל. כינוס הפעילים של בעלזא לא סוקר בעיתון 'המודיע', ונציג בעלזא, אליקים שטארק, הבהיר בנאומו שהחסידות לא תסתפק עוד בתפקיד של מי שרק מקבלת.
"גוש בפני עצמנו": מה אומרים ביהדות התורה
השינוי לא נשאר ברחוב. יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר, נכנס לתפקיד אחרי שהרב דב לנדו הדיח בחודש שעבר את משה גפני ואורי מקלב מהרשימה. כך מסתיימת, אחרי עשרות שנים, הקריירה הפרלמנטרית של גפני, שלא יהיה חבר בכנסת הבאה. אשר אמר בראיון לערוץ הכנסת: "אנחנו גוש בפני עצמנו – מי שירצה אותנו יצטרך להצטרף אלינו". קודם לכן הבהיר שלפי הוראת גדולי ישראל, יהדות התורה "לא תתמוך ולא תיכנס לאף ממשלה ללא הסדרת מעמדם של לומדי התורה".
ח"כ יצחק פינדרוס הלך צעד נוסף. לדבריו, המפלגה אינה מחויבת אוטומטית לגוש נתניהו, וטרם החליטה איך תצביע אם תקום ממשלה בראשות גדי איזנקוט. לפי דיווח בערוץ 14, ביהדות התורה נערכים להישאר מחוץ לקואליציה הבאה ולתמוך בה רק מבחוץ, גם אם גוש הימין ינצח. עוד לפני הדחתו מהרשימה תועד גפני בדיון עם רבנים על האפשרות לעזוב את גוש הימין. הוא אמר שההעדפה היא להישאר בגוש, אבל תהה אם זה שווה את המחיר.
מאחורי הקלעים: ציר גפני-טיבי
על הנייר, המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות נמצאות בקצוות מנוגדים של המפה. בפועל יש ביניהן מכנה משותף:
שמרנות דתית מול חקיקה ליברלית
מאבק על עצמאות מערכות החינוך ובתי הדין הדתיים
אינטרס משותף בקצבאות ובסיוע לציבורים עם משפחות גדולות ושיעורי עוני גבוהים
הזירה הבולטת לשיתוף הפעולה הזה הייתה ועדת הכספים, שגפני עמד בראשה שנים ארוכות, עד שהתפטר מהתפקיד כשיהדות התורה פרשה מהקואליציה. הקשר שלו עם ח"כ אחמד טיבי קיבל בכנסת שם משלו: "ציר גפני-טיבי". טיבי עצמו תיאר זאת כך: "גפני גילה שזו ציפור הנפש שלנו, יש הבנות ביננו". גפני החזיר באחת מישיבות הוועדה כש"חבר הכנסת טיבי נראה לי לפעמים כמו איזה איש 'דגל התורה' כזה".
בראיון ל'מקור ראשון' הסביר גפני את ההיגיון. הוא פעל לטובת הציבור הערבי, וחברי הכנסת הערבים לא התנגדו כשעמד לבחירה כיו"ר ועדת הכספים. לדבריו, "יש שיתוף פעולה אד־הוק עם חברי כנסת ממפלגות ערביות, תמיד היה ותמיד יהיה". ההדדיות ניכרה גם בהצבעות רגישות: הח"כים החרדים התנגדו להרחקת ח"כ חנין זועבי מהכנסת, והח"כים הערבים נמנעו בהצבעות על ענייני שבת.
הציר הזה לא היה רק של גפני. ברשימה המשותפת ציינו בעבר שהערוץ קיים גם מול ח"כ יצחק ועקנין מש"ס.
חוק המואזין: הרגע שבו שיתוף הפעולה יצא לאור
הדוגמה המוכרת ביותר היא חוק המואזין. ב-2016 הגיש השר יעקב ליצמן מאגודת ישראל ערר על החוק בוועדת השרים, מחשש שיפגע בצפירות השבת בערים החרדיות. ש"ס התייצבה לצדו. יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, לא הסתיר את שביעות רצונו: "בנושא חוק המואזין 1-0 לטובת 'יהדות התורה', הם שיחקו אותה". לפי 'בחדרי חרדים', הרשימה המשותפת לחצה על ח"כי יהדות התורה להתנגד לחוק. גם אחרי שצפירת השבת הוחרגה מנוסח החוק, יו"ר הקואליציה דאז התלונן שהמפלגות החרדיות ממשיכות להתנגד לו.
והתקדים? ש"ס וממשלת רבין
ב-1992 הצטרפה ש"ס לממשלת רבין, לצד העבודה ומרצ. במהלך הקדנציה, על רקע הסכמי אוסלו והמשבר סביב אריה דרעי, היא פרשה מהקואליציה, אך המשיכה לתמוך בממשלה בנושאים נקודתיים. באותה תקופה נשענה הממשלה על גוש חוסם של חד"ש ומד"ע. זה התקדים הקרוב ביותר לממשלה שהחרדים לא ישבו בה לצד גוש הימין.
מה צפוי ביום שאחרי?
גם בצד השני מכינים תוכניות. יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, הציג לאחרונה מודל להקמת "ממשלת שינוי 2": חלק מהמפלגות הערביות ייכנסו לקואליציה, ואחרות יתמכו בה מבחוץ כגוש חוסם.
כשגפני מחוץ לרשימה, הציר מאבד את מי שהפעיל אותו בפועל. האינטרסים שהולידו אותו נשארים, והשאלה היא אם ההנהגה החדשה של אשר תמצא בהם שותפים או תבנה ערוצים משלה.
ברית רשמית בין החרדים לערבים עדיין רחוקה. מכריעים בה גדולי התורה, לא המפגינים ברחוב, והבסיס החרדי מזוהה עם הימין. התרחיש הריאלי יותר הוא יהדות התורה מחוץ לממשלה, תמיכה מבחוץ שמותנית בחוק הגיוס, ושיתופי פעולה נקודתיים בוועדות, כפי שהיה תמיד.
התאריך שכדאי לזכור הוא 27 באוקטובר. אם אף גוש לא יגיע ל-61 בלי יהדות התורה, השאלה כבר לא תהיה מה צועקים בהפגנות, אלא מה יוחלט בבתי הרבנים.
שמרנות דתית? טיבי הוא לאומן פלסטיני חילוני!