יום הולדת שמח: עשרה דברים שלא ידעתם על דוד פישר

1. הוא גדל בבית של ניצולי שואה

פישר נולד ב-14 באוקטובר 1956 בפתח תקווה, למשפחה בת חמישה ילדים. אביו יוסף נולד ברומניה ואמו מלי באוקראינה, ושניהם היו ניצולי שואה. בילדותו למד בתיכון ברנר והיה פעיל בתנועת השומר הצעיר. שנים לאחר מכן, הסיפורים המשפחתיים והעבר של הוריו יהפכו לחלק מרכזי מהסרטים שיצר.

2. לפני שהפך לבמאי הוא שירת בנח"ל

עוד לפני שנכנס לעולם הקולנוע, פישר שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל והיה חבר בגרעין שיועד להתיישבות בקיבוץ זיקים. לאחר השירות החליט לפנות לתחום היצירה, ובשנת 1983 סיים את לימודיו בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך עבד בטלוויזיה החינוכית, עד שבתחילת שנות ה-90 החל ליצור סרטים תיעודיים משלו.

3. הוא יצא למסע בעקבות אחות אבודה

אחד הסיפורים המרגשים בחייו של פישר הפך לסרטו "רשימת אהבה", שיצא בשנת 2000. לאחר מות הוריו הוא יצא יחד עם ארבעת אחיו ואחיותיו לחפש אחות שנולדה בשנת 1951 ונלקחה מהוריהם סמוך ללידתה. החיפוש הפך לסרט תיעודי מצליח שזכה בפרס אופיר ובפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים.

4. יש לו אחים מפורסמים לא פחות

מתברר שפישר הוא לא היחיד במשפחה שזכה להכרה ציבורית. בין אחיו נמצאים עורכי הדין ד"ר רונאל פישר וד"ר גדעון פישר, וגם השחקן והמוזיקאי אמנון פישר. אחותם אסתי פישר היים עוסקת באימון אישי. בני המשפחה השתתפו בכמה מסרטיו של דוד, ואמנון אף יצר את המוזיקה לחלק מהם.

5. הוא גילה את יומן השואה של אביו רק לאחר מותו

בשנת 2011 יצא סרטו "שישה מיליון ואחד", שנולד בעקבות גילוי מטלטל במשפחה. לאחר מות אביו יוסף, התגלה יומן שכתב על חוויותיו בתקופת השואה. פישר החליט לצאת יחד עם אחיו ואחותו למסע בעקבות עברו של האב, ובדרך נחשפו גם הזיכרונות והמתחים של בני המשפחה. הסרט זכה להצלחה בינלאומית ולפרסים בפסטיבלי קולנוע בגרמניה ובפולין.

6. הוא נסע עד בוסניה כדי להתקרב לבן שלו

כשבנו יובל עזב את ישראל כדי ללמוד בבית ספר בינלאומי בעיר מוסטאר שבבוסניה והרצגובינה, פישר החליט לא להסתפק בקשר טלפוני. הוא ארז מצלמה ונסע בעקבותיו, בניסיון להבין את עולמו של הבן ולחזק את הקשר ביניהם. המפגשים והשיחות הפכו לסרט "מוסטאר הלוך ושוב", שיצא בשנת 2011 והציג את מערכת היחסים בין השניים, על כל הרגעים המרגשים והמורכבים שבה.

7. הוא היה שותף לקידום הסרט "ואלס עם באשיר"

בין השנים 1999 ל-2008 כיהן פישר כמנהל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שתמכה בתקופתו בכמה מהסרטים הבולטים בקולנוע הישראלי. בין היתר תמכה הקרן ב"ואלס עם באשיר", "הילדים של ארנה" ו"מחסומים". פישר גם פעל לקידום יוצרים צעירים ויזם תוכניות לשיתוף פעולה בין קולנוענים מישראל וממדינות נוספות במזרח התיכון.

8. הוא הגיע ללמד באוניברסיטת ייל

לאורך השנים הוא הוזמן להרצות וללמד קולנוע באוניברסיטאות בארצות הברית, בהן אוניברסיטת ייל היוקרתית. בנוסף, שימש כשופט בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים ברחבי העולם. בשנת 2012 אף הפך לישראלי הראשון שקיבל מענק פיתוח מהקרן הלאומית למדעי הרוח בארצות הברית עבור פרויקט קולנועי שעסק בשפת היידיש.

9. הוא עשה סרט על המספר שישה מיליון

בשנת 2021 יצא פישר עם סרט תיעודי בשם "המספר העגול", שבו ביקש לבדוק כיצד הפך המספר שישה מיליון למספר המזוהה ביותר עם השואה. במהלך הסרט הוא חקר את הדרך שבה התקבע המספר בזיכרון ההיסטורי והלאומי, ואת המשמעות שקיבל לאורך השנים. הסרט שילב בין מחקר היסטורי למסע אישי של בן לניצולי שואה, והעלה שאלות על האופן שבו אנחנו זוכרים ומספרים את העבר.

10. בגיל 70 הוא עדיין יוצר סרטים על השואה

גם אחרי עשרות שנים בעולם הקולנוע, פישר ממשיך ליצור. בשנת 2026 יצא סרטו "הניצול בטוקסידו", העוסק בחייו של הסופר וניצול השואה אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום. מאחורי הסרט מסתתר גם קשר אישי מפתיע: אביו של פישר נסע באותה רכבת לאושוויץ שבה היה ויזל. דרך סיפורו של הסופר המפורסם, פישר חוזר פעם נוספת אל זיכרון השואה ואל הסיפורים שליוו אותו מאז ילדותו.