הצורך להבין מתי ואיך העולם יפסיק להסתובב מלווה את האנושות מאז שהאדם אכל מעץ הדעת. התאוריות על קץ היקום הן שילוב מרתק בין הפחדים הכי עמוקים שלנו לבין החיפוש הבלתי פוסק אחר סדר, היגיון וקצת דרמה מוגזמת שחנונים אוהבים במיוחד. דווקא עכשיו, כשהיהודים חוגגים את ההתחלה החדשה של ספר בראשית, זה התזמון המושלם לבדוק איך לפי התאוריות השונות העולם יגיד לעצמו שלום ולא להתראות או במילים אחרות: תיאוריות סוף העולם.
כשהטבע והחלל מחליטים לנקום
אם מדענים צריכים להמר על מה שיחסל את העולם המוכר לנו, הפיזיקה והאסטרונומיה מספקות כמה אפשרויות מטרידות ביותר:
קריסת האקלים והמערכות האקולוגיות מאיימת לעשות לבני האדם רילוקשיין אמיתי באמצעות חלליות פרטיות של אילון מאסק למושבות בחלל בשל מחסור קריטי במשאבי מחיה חיוניים ועליית מפלס הים. אם זה לא ילך, תמיד יש את אופציית האסטרואיד הענקי החביבה על במאי סרטי אסונות בהוליווד שיחסום לנו את השמש לכמה שנים טובות אלא אם כן נצליח לקדוח בו חור לפצצה גרעינית ולפזר אותו. ואם בא לכם לחשוב ממש רחוק, הפיזיקאים מבטיחים שבסוף היקום פשוט יקפא למוות (Big Freeze), כשהאנרגיה תתפזר, הכוכבים יכבו והטמפרטורה תרד הרבה מתחת לאפס בחורף קר מכפי שניתן לדמיין.
כשגולשים ברשת לאפוקליפסה
מי צריך אסטרואידים מן החלל כשהאדם יכולים להמציא דברים שיביאו את האנושות לאחרית הימים?
מאז ימי המלחמה הקרה, החשש משואה גרעינית ו"חורף גרעיני" תופס מקום של כבוד ברשימת הפחדים האנושיים הגדולים ביותר. לצידו מככב החשש שהבינה המלאכותית שבאה כיום לעזרתנו בחיוך תבין פתאום שהיא לא באמת צריכה אותנו בסביבה ותהפוך את סרטי “שליחות קטלנית” למציאות הרסנית. תוסיפו לזה את האפשרות של וירוס קטלני במיוחד שמישהו יפתח בטעות (או שלא) במעבדה כפי שכל העולם קיבל הדגמה נוראה במגפת הקורונה וקיבלתם מתכון בדוק להרס עצמי בחוסר אחריות משווע.
אלים, משיחים והמפץ הגדול של הרוח
גם המסורות והאמונות מציעות גרסאות דרמטיות לא פחות לאיך נראה הסוף, רק שבמקרה של האמונה היהודית זה גם התחלה של משהו אחר טוב יותר.
לפי אחרית הימים ביהדות, העולם לא פשוט ייעלם, אלא יעבור תקופה סוערת של משברים ומלחמות קשות, שבסופן יגיע המשיח, ייעשה תיקון עולם אמיתי ותתחיל תקופה של צדק ותחיית המתים ועולם טוב בהרבה מזה שנחרב. לעומת זאת, לפי המיתולוגיה הנורדית, אירוע ה"ראגנארוק" מציג סוף משוגע הרבה יותר: קרב ענקים בין האלים הנורדיים למפלצות, שבו רוב האלים ימצאו את מותם והעולם יטבע באש ומים, רק כדי להיוולד מחדש, נקי, רענן וטרי.
למה אנחנו כל כך מאוהבים בסוף העולם?
אם להודות על האמת, העיסוק הבלתי פוסק בסוף היקום הוא חצי פסיכולוגי וחצי בידורי. המוח האנושי פשוט מכור לסיפורים טובים, ולכל סיפור שווה חייב להיות סוף מוצלח. בנוסף, יש עיקרון יהודי ידוע לפי צרת רבים חצי נחמה ולפיו גם מי שאוכל לבד לא ימות לבד.
מעבר לזה, כולנו מייחלים לפעמים לאיזה "אתחול" קוסמי שינקה את השולחן מכל מה שמקולקל, כשכל דור פשוט מלביש על סוף העולם את החרדות והפחדים העדכניים שלו. במחשבה שניה, אולי עדיף לבחור באופטימיות ולנסות להציל את העולם כי כיהודים החוששים תמידית מהנורא ביותר החלופה יכולה להיות גרועה בהרבה ממצבנו הטוב כיום.
דתות/כתות=רעל רווחי.כולן.ראינו כמה "שמרו" על המאמינים בהן מהאסונות.בישראל הדביקו כמיליון מדבקות של אחד שמעולם לא ביקר פה ומת לפני 32 שנה.אומרים שהאל כל יכול (אבל מסתבר שהוא נכשל לגבי כסף אז הם צריכים...)