אברי גלעד על השואה, הורות ותיקון דורי במטבח המנצח

"ד״ר מנגלה לקח לו את אבא מהידיים"

כאשר ברודו תהתה אם מקור החרדות של אביו נעוץ בשואה, אישר גלעד ללא היסוס: "ד״ר מנגלה לקח לו את אבא מהידיים ושלח אותו למשרפה, לא מתאוששים מזה, במיוחד כשנולד לך ילד פתאום". בדבריו הבחין בין אהבה לדאגה: "בבית קיבלתי דאגה, לא אהבה. דאגה זה משהו שמתחפש לאהבה, האוהב נותן לזולת להתפתח על פי דרכו, הדואג שם את המתפתח בתוך קופסה של צרכיו שלו, תמיד 'למה עשית לי את זה?'".

ברודו הזדהתה עם המשפט האחרון, שגם היא שמעה בביתה, אך ציינה כי אצלה נזקי השואה התבטאו בצורה שונה: "אנחנו הרגשנו בדיוק הפוך, קרש הצלה של ההורים שלנו, שני ההורים היו בשואה ושניהם היו מה שנקרא 'לא מסוגלים'". כשברודו שאלה אם גלעד יכול היה לצאת לטיולים, התשובה לא הפתיעה: "לא, אבא שלי דרש לבוא איתי ואז לעשות לי בושות".

"הוא החמיץ את האיש שהיה יכול להיות"

גלעד תיאר את אביו כ"איש פגוע מאוד, האיש הכי מצחיק ומתוק שהכרתי, אבל הפצע של השואה, הפוסט-טראומה המטורפת של מה שהוא עבר שם, שיבשה את דעתו לגמרי". בכאב הוסיף: "הוא החמיץ, באיזשהו אופן, את האיש שהוא היה יכול להיות, זה היה עצוב לראות ונורא קשה לחיות בצל הדבר הזה".

שותפתו בתוכנית, האומנית הרב-תחומית אילון נופר, שיבחה אותו: "זה כל כך מדהים שלא העברת את זה הלאה, האבהות שלך כל כך לא כזאת, איזה תיקון". תגובתה הובילה לרגע מרגש במיוחד.

"תודה שאתה מרשה לי לטפס על עצים"

גלעד, אב לשלוש בנות, שיתף בסיפור שמגלם את מסע התיקון שעבר: "זאת משימת חיי, משעה שהייתה לי ילדה ראשונה, נשבעתי לתת אהבה מזינה, מזוקקת מדאגה, זה הרס לי את הילדות". הוא המשיך: "כשאחת מבנותיי הייתה בת 4 וידעה לכתוב, היא כתבה לי ברכת יום הולדת. היא כתבה 'אבא, תודה שאתה מרשה לי לטפס על עצים'. בלב אמרתי 'תגידי תודה לד״ר מנגלה'".

המשפט האחרון, שעורר גל תגובות ברשתות החברתיות, מגלם את הפרדוקס המורכב: הטראומה שעיצבה את ילדותו של גלעד הפכה, בסופו של דבר, למניע לתיקון דורי. החופש שלא קיבל מהוריו – הוא מעניק לבנותיו, והכל בזכות הזיכרון הכואב של מה שעבר על משפחתו בשואה.