לקראת הבחירות שמתקרבות בצעדי ענק סרוגים פותח בסדרת כתבות שבודקת מה עלה בגורל ההבטחות שנתנו נבחרי הציבור בבחירות 2022. בכל כתבה נבחן רשימה אחרת ונציג ציבור אחר, בנושאים שבליבת הציונות הדתית: התיישבות, תורה וישיבות, זהות יהודית, דת ומדינה ומערכת המשפט. הראשון במבחן הוא בצלאל סמוטריץ׳ והציונות הדתית.
המטרה אינה לומר למי להצביע, אלא להציג לקוראי סרוגים תמונה קצרה וברורה של הפער בין ההבטחות לבין מה שנעשה בפועל. המדד שלנו פשוט: 🟢 יש מה לאכול - ההבטחה קוימה; 🟡 חצי מנה - ההבטחה קוימה חלקית; 🔴 נשאר חול - ההבטחה לא קוימה.
בהתיישבות מגיע הקרדיט
הציונות הדתית הבטיחה לחזק, להסדיר ולהרחיב את ההתיישבות, וסמוטריץ׳ קיבל לשם כך סמכויות משמעותיות במשרד הביטחון. במהלך הקדנציה קודמו עשרות אלפי יחידות דיור, הוכרו והוסדרו יישובים ונקודות התיישבות, וקודמו תשתיות והסדרת ההתיישבות הצעירה. לא כל יחידה שאושרה כבר נבנתה ולא כל יישוב השלים את כל הליכי התכנון, אבל בתחום המדיניות חל שינוי משמעותי.
לצד תנופת הבנייה, מחירי הדירות ביישובים רבים ביהודה ושומרון עדיין גבוהים מאוד עבור זוגות ומשפחות צעירות. כשר האוצר וכמי שמחזיק מנופי מדיניות בקרקע ובדיור, מצופה מסמוטריץ׳ לנסות לתרגם את תנופת הבנייה גם לדיור נגיש יותר. זו כוכבית לצד ההישג בתחום ההתיישבות.
סמוטריץ׳ ואורית סטרוק קידמו גם הקמת חוות ונקודות התיישבות רבות, שיוצרות רצף ונוכחות ישראלית בשטח ומקשות מאוד על יצירת רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית עתידית. לא מדובר רק בבנייה לעכשיו, אלא במהלך התיישבותי לטווח ארוך.
המדד: 🟢 יש מה לאכול - קוים במידה רבה מאוד ✓
חאן אל־אחמר נשאר במקומו
סמוטריץ׳ ואנשי הציונות הדתית הפכו במשך שנים את חאן אל־אחמר לסמל המאבק על שטחי C ודרשו את פינויו. גם בקדנציה הנוכחית נעשו צעדים לקידום הפינוי, אך במבחן התוצאה חאן אל־אחמר עדיין לא פונה.
ההחלטה אינה בידיו של סמוטריץ׳ בלבד ותלויה גם בראש הממשלה ובמערכת הביטחון. עם זאת, התוצאה שהובטחה לבוחר לא הגיעה.
המדד: 🔴 נשאר חול - לא קוים ✗
צפון השומרון: חוק ההתנתקות תוקן
בהסכם הקואליציוני התחייבה הציונות הדתית לקדם את ביטול סעיפי חוק ההתנתקות הנוגעים לצפון השומרון. במרץ 2023 הכנסת תיקנה את החוק וביטלה את האיסורים הרלוונטיים על כניסה ושהייה ישראלית בשטח שפונה. בהמשך קודמו גם מהלכים מעשיים לחידוש ההתיישבות באזור.
המדד: 🟢 יש מה לאכול - קוים ✓
ריבונות: הרבה דה־פקטו, בלי החלה רשמית
ריבונות ביהודה ושומרון היא יעד אידאולוגי מרכזי של סמוטריץ׳. במהלך הקדנציה הורחבה ההתיישבות, הועברו סמכויות אזרחיות ושונו מנגנוני תכנון וממשל. סמוטריץ׳ עצמו מתאר מהלכים אלה כחלק מ״ריבונות דה־פקטו״. לצד זאת, ישראל לא החילה ריבונות רשמית ביהודה ושומרון.
המדד: 🟡 חצי מנה - קוים חלקית ◐
תורה וישיבות: מעמד לימוד התורה עוגן
עיגון מעמד לימוד התורה היה חלק מהתחייבויות הציונות הדתית, ולא נולד רק כדי לרצות את המפלגות החרדיות. ביולי 2026 אושר חוק יסוד המעגן את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. הנוסח הסופי לא כלל את הסעיף השנוי במחלוקת שביקש להשוות את זכויות לומדי התורה למשרתים.
המהלך עורר ביקורת גם בתוך הציונות הדתית. ח״כ משה סולומון אף הצביע נגד. מנגד, סמוטריץ׳ הציג את העיגון כצעד שנועד להגן על מעמד עולם התורה לטווח ארוך, מתוך חשש שמאבקים משפטיים המופנים היום כלפי הישיבות החרדיות עלולים להגיע בעתיד גם לישיבות הציוניות־דתיות. במקביל נשמר תקצוב משמעותי לעולם התורה, לרבות מוסדות ציוניים־דתיים וישיבות הסדר.
המדד: 🟢 יש מה לאכול - קוים ✓
זהות יהודית: פעילות ממשלתית, לצד הבטחות שנותרו פתוחות
הציונות הדתית התחייבה לחזק את הזהות היהודית במערכת החינוך ובמרחב הציבורי. במהלך הקדנציה פעל אגף ייעודי לזהות יהודית במשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק, והוקצו תקציבים ותוכניות לנוער, לצעירים, לסטודנטים ולקהילות. במובן הזה, הנושא לא נשאר סיסמה בלבד.
אבל בכמה מהבטחות הדגל בתחום דת ומדינה התוצאה חלשה יותר. המפלגה התחייבה לקדם חוק גיור ממלכתי הכפוף לרבנות הראשית ולתקן את סעיף הנכד בחוק השבות, אך שני המהלכים לא הושלמו. סמוטריץ׳ גם הבטיח לפעול לבחירת רב ראשי ציוני. הוא ניסה לקדם מועמד, אך ההבטחה לא התממשה.
המדד: 🟡 חצי מנה - הזהות היהודית קודמה במידה רבה, אך גיור, חוק השבות ובחירת רב ראשי ציוני נותרו ללא השלמה
הכותל והר הבית: הקו נשמר, החקיקה לא הושלמה
בבחירות 2022 הציונות הדתית לא הבטיחה את ״חוק הכותל״ הספציפי שקודם בהמשך, ולכן לא נכון לסמן אותו כהבטחה שהופרה. עם זאת, הרשימה הציגה קו ברור נגד שינוי אופיו האורתודוקסי של הכותל ונגד מתן מעמד ממלכתי שונה לזרמים הלא־אורתודוקסיים. בהמשך הקדנציה סמוטריץ׳ תמך בחקיקה שנועדה לשמור על אופיו ההלכתי של הכותל.
הצעת החוק שקודמה בנושא המקומות הקדושים לא הושלמה, בין היתר לאחר ששמחה רוטמן הסתייג מנוסח שלדעתו עלול לפגוע דווקא בזכויות יהודים בהר הבית. בהר הבית עצמו הייתה הבטחת בחירות מפורשת לאפשר תפילת יהודים. למרות שינויים מסוימים בשטח, לא נקבעה מדיניות רשמית של חופש תפילה יהודי מלא.
המדד: 🟡 חצי מנה - בכותל הקו נשמר, אך החקיקה לא הושלמה; בהר הבית ההבטחה קוימה חלקית ◐
שבת: הסטטוס־קוו נשמר, צמצום המסחר לא הוכח
הציונות הדתית התחייבה לשמור על קדושת השבת, להתנגד לתחבורה ציבורית ממלכתית בשבת ולצמצם מסחר ועבודה שאינם הכרחיים. הממשלה לא הנהיגה תחבורה ציבורית ארצית בשבת והסטטוס־קוו נשמר בעיקרו. אבל הבטחה לצמצם באופן פעיל את היקף המסחר והעבודה בשבת מציבה רף גבוה יותר משמירת המצב הקיים, ולא נרשם שינוי רחב שמאפשר לסמן וי מלא.
המדד: 🟡 חצי מנה - קוים חלקית ◐
כשרות: רפורמת כהנא בוטלה
המאבק ברפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת היה דגל מרכזי של המפלגה. ביולי 2026 הכנסת אישרה את ביטול ההסדר שאפשר לגופי כשרות פרטיים להעניק תעודות במסגרת הרפורמה, והסמכות המרכזית הוחזרה למערך הרבנות.
המדד: 🟢 יש מה לאכול - קוים ✓
מערכת המשפט: שינוי משמעותי, אך לא התוכנית המלאה
הציונות הדתית ושמחה רוטמן הגיעו לבחירות עם תוכנית מפורטת לשינוי מערכת המשפט. במהלך הקדנציה עברו שינויים משמעותיים, ובהם שינוי מנגנון בחירת השופטים ומהלכים נוספים. עם זאת, התוכנית המקורית לא יושמה במלואה, וחלקים מרכזיים ממנה השתנו או לא הושלמו.
המדד: 🟡 חצי מנה - קוים חלקית ◐
מה עשתה הציונות הדתית עם הכוח שקיבלה?
במבחן ההבטחות, סמוטריץ׳ והציונות הדתית יכולים להציג ביצוע משמעותי בהתיישבות, בצפון השומרון, בכשרות ובעיגון מעמד לימוד התורה. בריבונות, בהר הבית, בשבת ובמערכת המשפט נעשו צעדים, אך ההבטחות לא הושלמו.
בחאן אל־אחמר, בגיור, בתיקון חוק השבות ובבחירת רב ראשי ציוני, התוצאה שהובטחה לא הושגה. זו אינה תשובה לשאלה למי להצביע, אלא לשאלה שקודמת לה: כשהציונות הדתית קיבלה כוח, מה היא עשתה איתו, ועד כמה ההבטחות שעליהן ביקשה את אמון הבוחר הפכו למציאות.
עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה. ככל שתתקבל, היא תובא במלואה.
רק בעזה יש לאכול וזה יותר מגרגיר חול.