עדותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט במשפט רה"מ נתניהו מעוררת זיכרונות עבר המעידים כי לאורך ההיסטוריה, גורלן של מדינות ואימפריות נקבע לא רק בשדה הקרב, אלא בראש ובראשונה בלחישות ששמעו מנהיגים באוזנם מפי יועציהם הקרובים.
כשמנהיג בוחר לאמץ את מה שמכונה בזכות התנ"ך "עצת אחיתופל" בדרך כלל בשל עיוורון אסטרטגי, יהירות או ניתוק מהשטח, התוצאה הסופית ברוב המקרים היא אסון לאומי שנשמר בגנזך התקופתי למען יראו וייראו.
עצות גרועות ועתיקות
הנטייה להקשיב לעוזרים שיעצו רע בדיעבד החלה כבר בשחר ההיסטוריה. מנהיגי טרויה בחרו להתעלם מאזהרות מפורשות והכניסו אל בין חומותיהם סוס עץ ענק מתוך אמונה שמדובר במתנה תמימה לאלים ועצת שכונתה מאז "סוס טרויאני" הובילה לחורבן מוחלט של העיר.
מאות שנים מאוחר יותר, במהלך מלחמת האזרחים הרומית (48 לפנה"ס), פומפיוס הגדול הקשיב ליועציו וזנח את יתרונו הימי המובהק נגד יוליוס קיסר לטובת קרב יבשתי בפארסלוס. הוויתור על הצי עלה לו בתבוסה קשה, במנוסה למצרים ובסופו של דבר גם בחייו. לפעמים עדיף למנהיג בשיעור קומה גדול כשל פומפיוס להחליט לבד וסביר להניח שאם יצליח יהלל את עצמו ואם הוא נחמד גם את ממשלתו ואם ייכשל יתלה את היועץ על העץ. כמו שנאמר: "להצלחה אבות רבים. הכישלון יתום”.
עצות העת החדשה והמתחכמת
גם בעת החדשה, ניתוק מהשטח ויהירות של יועצים הובילו לנפילתן של שושלות מפוארות. בצרפת שלפני המהפכה (1789), המלך לואי ה-16 ואנשי האצולה בחרו להתעלם מהרעב החמור ומהמשבר הכלכלי, והמשיכו להטיל מיסים כבדים על המעמדות הנמוכים, עיוורון שהביא בסופו של דבר לעריפת ראשיהם על הגיליוטינה (והעניק לעולם משפט משובש מעט של מארי אנטואנט: "אם אין לחם-תאכלו עוגות”).
כעבור עשור וחצי, ב-1812, נפוליאון בונפרטה, המנהיג הצרפתי נמוך הקומה, הסתמך על יועצים צבאיים גבוהים כאילנות שזלזלו ביכולת העמידה הרוסית ובפגעי החורף המושלג. נפוליאון הוביל פלישה הרסנית שהביאה לתחילת הסוף של שלטונו והוכיחה לכולם שדברים שרואים מכאן (כלומר משדה הקרב) לא רואים משם (מבסיסי הגנרלים השחצנים).
זמנים מודרניים וקטלניים
המאה ה-20 סיפקה את העצות הקטלניות ביותר בהיסטוריה האנושית. הצאר הרוסי ניקולאי השני הקשיב לרעייתו ולרספוטין שדחקו בו לדכא ביד ברזל כל דרישה לרפורמות, והדבר הוביל למהפכה הבולשביקית ולחיסול שושלתו.
בשנות ה-30 צרפת השקיעה הון בקו מאז'ינו תוך התעלמות מכך שגרמניה פשוט תעקוף אותו ב-1940, בעוד בריטניה אימצה את עצת נוויל צ'מברלין לפייס את היטלר בהסכם מינכן (1938) , צעד שרק החיש את פרוץ מלחמת העולם השנייה, שבה גם היטלר עצמו חזר על הטעות של נפוליאון ופלש לרוסיה ב-1941 והאויב הקר שכונה "גנרל חורף" היווה נקודת מפנה במלחמה לרעתו של צורר היהודים המודרני ימ"ש הגם שדעיכת משטרו הייתה איטית מדי למרבה הצער.
האסון הכלכלי-חברתי הכבד ביותר התרחש בסין (1958), כשהיועצים שכנעו את המנהיג והמצביא מאו דז'ה-דונג להשמיד את כל הציפורים מסוג דרור בשמי ארצו. היעלמותם של הדרורים בסין הובילה להתפוצצות אוכלוסין של ארבה ולרעב כבד שבו גוועו למוות עשרות מיליוני בני אדם.
בשורה התחתונה: השלכות עצות היועצים של פעם היו גרועים בהרבה מהיועצים של היום, אבל כדאי ללמוד מכך שלפעמים עדיף להשליך את העצה לסל המחזור וללכת עם הלב- בידיעה מרגיעה שבניגוד לעבר היריב לא יקבל אותו על מגש כסף.
בהיסטוריה מנהיגים שמעו לעצות אחיתופל, היום הממשלה הזו מפילה את כל המכשולים עלינו האזרחים