איבד את הרגל, לא את החלום : הפצוע האנוש מישראל שהפך השבוע לאלוף אירופה
הנרי חן נפצע באורח אנוש בתאונת פגע וברח במהלך שירותו הצבאי, פציעה שבעקבותיה איבד את רגלו. אבל אחרי תקופת שיקום ארוכה, שבה היה צריך להתמודד עם מציאות חדשה לגמרי, הוא החליט לחזור דווקא לדבר שהיה חלק ממנו - הגלישה.
החזרה למים לא הייתה מובנת מאליה. אחרי פציעה כל כך קשה וההתמודדות עם השינוי הפיזי, חן היה צריך להתחיל מחדש, להסתגל למצב החדש ולבנות את הביטחון ואת היכולת הספורטיבית שלו. לאט לאט, צעד אחרי צעד, הוא חזר לגלוש והצליח להפוך את ההתמודדות האישית למסע ספורטיבי יוצא דופן.
הדרך הזו הובילה אותו עד לצמרת העולמית. לפני כחודשיים הוא זכה במדליית ארד באליפות העולם בסין, והשבוע בבלגיה הגיע הישג גדול עוד יותר - מדליית זהב ותואר אלוף אירופה בוויקבורד לספורטאים עם מוגבלויות.
ממי שנאבק לחזור לעצמו אחרי פציעה קשה - לאלוף אירופה. זאת לא רק נחישות, אלא היכולת להסתכל על מה שקרה, להבין שהחיים השתנו - ובכל זאת לבחור להמשיך קדימה, לחזור למה שאוהבים ולכוון הכי גבוה שאפשר.
שלוש שנים אחרי - החיילים חזרו להגיד תודה לילדים
סיפור קטן שממחיש איך גם ברגעים הקשים ביותר, מחווה קטנה יכולה להישאר בלב ולעשות שינוי ענק. בליל שמחת תורה תשפ"ד, עם פרוץ מתקפת 7 באוקטובר, הגיעה פלוגה ב' מגדוד 630 לחטיבה הדרומית לקיבוץ כרם שלום, בפיקוד המג"ד נתנאל אלקובי ז"ל.
בימים הראשונים עוד היו קשיים באספקת המזון ללוחמים. ב-9 באוקטובר, החיילים מצאו בבית הכנסת בקיבוץ אוכל שהוכן לקראת החג, ובין הדברים שהיו שם היו גם שקיות הפתעה שהוכנו לילדים. החיילים אכלו ממה שהיה, והשקיות האלה הפכו באותם ימים קטנים של חוסר ודאות למשהו משמח עבורם.
שלוש שנים חלפו, ופלוגה ב' חזרה לכרם שלום, הפעם בסבב המילואים השישי שלה. כשהגיע חג שמחת תורה, הם נזכרו באותן שקיות הפתעה - והחליטו להחזיר טובה.
החיילים רכשו ארגזים של שקיות הפתעה לילדים, כמחווה של תודה על אותן שקיות שהגיעו אליהם בדיוק כשהיו צריכים אותן.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: אלפי רצים יחזרו לשדות בארי
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ובקיבוץ בארי בוחרים לחזור ולנוע דווקא במקומות שבהם הכול נעצר.
ב-16 באוקטובר ייערך לראשונה "מרוץ התקווה" - אירוע ספורט שצפוי למשוך בין 1,500 ל-2,000 משתתפים, שירוצו במסלולים העוברים בין שדות העוטף, אתרי זיכרון ונקודות מרכזיות באזור.
הרעיון למרוץ נולד עוד לפני המלחמה, אצל איה מידן, חברת בארי וטריאתלטית, שחלמה לקיים מרוץ בשדות שסביב הקיבוץ. אחרי 7 באוקטובר, כשהקהילה איבדה רבים מחבריה, החלום קיבל משמעות אחרת: לא רק אירוע ספורט, אלא דרך לחזור אל השטח, לפגוש מחדש את הנופים ולתת מקום גם לזיכרון וגם להתחדשות.
המרוץ יוזנק מהשער הצהוב של בארי, ויכלול ארבעה מסלולים - מ-3 קילומטרים במסלול המשפחות ועד 22 קילומטרים. בדרך יעברו המשתתפים בין בארי, יער חרבות ברזל, אזור הנובה, מיגונית רעים, דרך נוף הבשור ונקודות נוספות בעוטף.
אבל הסיפור לא מסתיים בקו הסיום. במתחם האירוע יפעל שוק שבו יוצגו עסקים של תושבי האזור, ועל הבמה יופיעו אמנים מקומיים. המטרה היא שהמשתתפים לא רק ירוצו באזור, אלא גם יכירו את האנשים שחיים, יוצרים ובונים בו מחדש.
והשאיפה היא שזה לא יהיה אירוע חד פעמי. המארגנים מתכננים להפוך את מרוץ התקווה למסורת שנתית.
