בפוליטיקה פספסו בענק, ובתרבות הפתיעו לטובה: 'סורגים שבוע' מסכמים

השבוע ב'סורגים שבוע' סיכמנו את אירועי הזיכרון לשבעה באוקטובר, הקראתי מתוך סיפרה החדש של רייצ'ל פולין - גולדברג, אימו של הירש שנחטף ונרצח בעזה: "הוכחנו שמנוע האהבה יכול להזין ולהרגיע אותנו לגמרי. אני יודעת עד כמה אהבתי ועודני אוהבת אותו, ומה עשיתי ועודני עושה למענו, כל זמן שהוא עדיין נשם, כל שנייה מייסרת שפשטה את האור מבשרי, הייתה של אהבה, אהבה שלמה, מסורה, יוקדת ומוחלטת, שהניעה אותנו לקצה עד לקצה העולם, עד קצה העולם הזה. כדי להמשיך כפינו על עצמנו תקווה. הצמדנו את עצמנו אל הקיר, וצעקנו על עצמנו 'תקווה'!

אך יוסי בן עטר טען כי הרוח הגדולה הזו לא חדרה את הפוליטיקה בשבוע הקשה הזה ואפילו להפך, יום הזיכרון לשבעה באוקטובר הצית את הלהבות והאשמות ההדדיות הרבה יותר, הבחירות יהיו על זה בסופו של דבר.

מנגד, דיווחה שיר לוי, כי בתרבות היה שבוע של דממה, אין השקות, אין קוד קופון, יש יום שצריך להתעלות מעל זה. והוסיפה כי משפיענית אחת ניסתה להכניס קמפיין למוצר כלשהי וחטפה קשות מהגולשים והקולגות.

בפינתנו "כולם פספסו" דיווח בן עטר כי מחירי הדלק ירדו השבוע לחודש בלבד... מה שאומר שאחרי הבחירות הם יחזרו ובגדול, יש פה איזה טריק של משרד האוצר רגע לפני יום הבוחר. וכמובן, שאם יש הנחה במקום אחד המחיר יעלה במקום אחר... אז לא לפספס.

ובפינתנו "שכנעו אותי" הכתבים התווכחו על "בעד או נגד בינה מלאכותית בשיעורי הבית" בן עטר טען נגד והסביר עד כמה הוא החליט להיגמל מהעזרה של ה-AI ולסמוך על עצמו ועל העבודה הקשה שלו ואילו שיר היתה לגמרי בעד והסבירה כי ה-AI חוסך לנו לגמרי עבודה טכנית סיזיפית. עם מי אתם מסכימים? כיתבו לנו בתגובות

ולסיכום השבוע כל אחד נתן את התובנה שלו לשבוע שהיה: אני לקחתי לעצמי משפטי מחץ השבוע מהראיון של אבינתן אור, שהרי ברור שלכל אחד מאיתנו, הסרוגים, היתה הרגשה של גאווה "הוא משלנו". יוסי לימד על 'סוף מעשה במחשבה תחילה' וקבל על נתניהו שנלחם בכל הקדנציה שלא ירד אחוז החסימה וכעת מפנה אצבע מאשימה למפלגות שמגרדות אותו. שיר שוב הדגישה כמה עולם התרבות התנהל באחראיות השבוע, כמה הוא הוכיח שלא הכל רדוד וכמה הוא משפיע על עולמם של בני הנוער והילדים למול הפוליטיקאים שלא התרוממו לרוח היום הגדול והנורא הזה.