המגישה אילה חסון, ציינה היום (רביעי) את טבח ה-7 באוקטובר וסיפרה בכאב מה עבר עליה באותו יום.
״היום לפני שלוש שנים. כבר בשעת בוקר מוקדמת שלח לי מכר מקיבוץ אור-הנר הודעות מצמררות ששלחו לו חבריו מניר עוז, על המחבלים בקיבוץ, עשיתי העתק הדבק ושלחתי לדובר צה״ל״, אמרה חסון.
עוד היא הוסיפה: ״אחר כך צלצל מכר נוסף שמקורב לימ״מ ואמר לי זה לא 20 כמו שאומרים זה מאות נרצחים. יכולה לכתוב עוד ועוד על היום ההוא והשנים, הרגשתי שהמדינה בסכנה אבל ידעתי שנצח ישראל לא ישקר.
בחרתי בתוכנית היום יומית לתת במה מכבדת מאוד למשפחות השכולות, ללוחמים לתת את ההרגשה שאנחנו מעריכים את הנתינה וההקרבה. לקחתי ללב קשה, לילות ללא שינה במחשבה על החטופים במנהרות״.
עוד הוסיפה חסון: ״התלבטתי מאוד לגבי העיתוי לפני שחשפתי את תוכנית ״חומת יריחו״. ועוד. הכרתי משפחות שהפכו לחלק מהמחשבות והאיכפתיות שלי. יש אין ספור לקחים שהופקו וגם לא. אבל ברשותכם אתעכב על אחד משמעותי חוצה חברה. אל תהיו יסמנים, ואל תעודדו יסמניות בתוך הארגונים.
מפקדים בצבא צריכים לעודד מי שיאתגרו אותם, שלא יפחדו לשמוע דעה אחרת, מחיאות כפיים זה לתיאטרון. אנשי שבכ שיאתגרו את הבוס. פרקליטים ויועצים משפטיים בארגונים שיגדלו אומץ, הם עוסקים בתעשיית הצדק, הם לא חונטה פרטית למטרות פוליטיות״.
לסיום אמרה חסון: ״עיתונאים לא להרתע ממבקרים שעובדים בשביל העדר, שמנסים ליישר את מי שמעז, מי שמציב מראה. כל הגישה הזו של השתקת קולות אחרים בסופו של דבר מעודדת בינוניות ומקדמת בינוניים. את האחרים המצטיינים מנסים להשפיל להקטין כי רק ככה הבינוניות משגשגת. איפכא מסתברא זה בDNA שלנו, לא לאבד את״.
"לקחתי ללב קשה" - כואב לראות איך מקבלי ההחלטות הפקירו אותנו והעדיפו יסמנים על פני ביטחון