השחקן, הזמר ואיש התרבות אילי גורליצקי הלך היום (שני) לעולמו בגיל 91. גורליצקי, שפעל בעולם התרבות הישראלי במשך יותר משבעה עשורים, היה מהדמויות המזוהות עם התיאטרון והמוזיקה הישראלית של שנות ה-50 וה-60.
מהקאמרי ועד "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"
גורליצקי נולד בתל אביב בשנת 1935 וכבר בגיל 17 התקבל לבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי. בהמשך התגייס ללהקת פיקוד המרכז, ולאחר שחרורו חזר לקאמרי והפך לאחד השחקנים הבולטים של התיאטרון.
אחד התפקידים המזוהים איתו ביותר הגיע ב-1964, כשכיכב בתפקיד הראשי במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". ההפקה זכתה להצלחה גדולה והפכה את גורליצקי, לצד יונה עטרי ורחל אטאס, לכוכבים מוכרים ברחבי הארץ.
החיבור הבימתי עם עטרי המשיך גם שנה לאחר מכן, כשהשניים העלו את המופע "שוק המציאות", שהתבסס בעיקר על שיריו של נתן אלתרמן. בין השירים המזוהים ביותר עם השניים נמצא "קונצרטינה וגיטרה", למילותיו של אלתרמן ולחנו של סשה ארגוב, שהפך לאחד הביצועים הזכורים של הצמד.
עשרות שנים של עשייה
לצד עבודתו בתיאטרון ובמוזיקה, גורליצקי הופיע גם בקולנוע ובטלוויזיה, בין היתר בסרטים "חבורה שכזאת", "שלושה ימים וילד", "סיירים" ו"טוביה ושבע בנותיו". הוא גם העניק את קולו לדמותו של קא הנחש בדיבוב העברי של "ספר הג'ונגל".
גורליצקי היה גם ממייסדי אמ"י, וב-1983 הקים את "אשכולות", החברה לזכויות המבצעים של אמני ישראל, שאותה ניהל במשך עשרות שנים. לצד פעילותו בעולם התרבות עסק גם בכתיבה ובפילוסופיה ופרסם שני ספרים.
בשנת 2019 הוענק לו אות יקיר העיר תל אביב-יפו, כהוקרה על פועלו רב השנים. גם בשנים האחרונות המשיך לקחת חלק באירועים הקשורים לתיאטרון הישראלי, וב-2024 השתתף בחגיגות 80 שנה לתיאטרון הקאמרי.
"הותיר חותם עמוק על התרבות הישראלית"
דוד קריבושי, יו"ר הוועד המנהל של עילם, ספד לגורליצקי ואמר כי לצד הקריירה המפוארת שלו כשחקן, זמר ואיש במה, הוא הקדיש חלק משמעותי מחייו לקידום זכויותיהם ומעמדם של המבצעים בישראל. גורליצקי היה ממייסדי אשכולות ופעל במשך שנים לחיזוק זכויותיהם ופרנסתם של אמנים ומבצעים. "קהילת האמנים והמבצעים נפרדת מאדם שהותיר חותם עמוק על התרבות הישראלית - על הבמה ומחוצה לה", מסר.
גם מאשכולות, החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל, נפרדו מגורליצקי, שהיה ממייסדי החברה ונשיא הכבוד שלה. "אילי היה איש של חזון ועשייה", מסרו. "בתקופה שבה זכויות המבצעים כמעט שלא היו על סדר היום, הוא היה מהראשונים לזהות את הצורך בגוף חזק שייצג את האמנים, יגן על זכויותיהם ויפעל להבטיח שיקבלו תמורה ראויה על עבודתם".