היום, י"ח בתשרי, מציינים את יום פטירתו של רבי נחמן מברסלב, מייסד חסידות ברסלב ואחת הדמויות המשפיעות והמוכרות בעולם החסידות. יותר מ-200 שנה לאחר פטירתו, תורתו ממשיכה להגיע לקהלים רחבים, עשרות אלפים נוסעים מדי שנה לציונו באומן ומשפטים המזוהים איתו הפכו לחלק מהתרבות הישראלית. מהקשר המשפחתי לבעל שם טוב והמסע המסוכן לארץ ישראל, ועד הסיבה שבחר להיקבר דווקא באומן: הנה עשרה דברים שאולי לא ידעתם על רבי נחמן מברסלב.
1. הוא היה נינו של הבעל שם טוב
רבי נחמן נולד בשנת תקל"ב, 1772, בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה של ימינו, אל אחת המשפחות המרכזיות בראשית עולם החסידות. אמו פייגא הייתה בתה של אדל, בתו של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות. גם מצד אביו הגיע ממשפחה חסידית מוכרת: אביו שמחה היה בנו של רבי נחמן מהורודנקא, מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב.
2. הוא התחתן בגיל 13
במונחים של ימינו קשה לדמיין זאת, אבל רבי נחמן התחתן כשהיה בן 13 בלבד עם סשיה, בתו של אפרים. לאחר החתונה עבר להתגורר בבית חותנו, וכבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, מי שנחשב לתלמידו הראשון ושימש אותו בהמשך. עוד בצעירותו הרבה בהתבודדות, בתפילה ובצומות, ובשנות העשרה המאוחרות לחייו כבר החל להתפרסם כמנהיג חסידי.
3. הוא יצא למסע לארץ ישראל - באמצע מלחמה
בשנת 1798 החליט רבי נחמן לצאת למסע לארץ ישראל. הוא הגיע לחיפה בערב ראש השנה, שהה בטבריה וביקר גם בצפת ובמירון. אלא שהמסע התרחש בתקופה סוערת במיוחד: בדרכו חזרה נקלע לעכו בזמן המצור שהטיל עליה נפוליאון. לאחר הרפתקאות בדרך עלה על אוניית קרב טורקית, הפליג לרודוס ומשם המשיך בדרכו חזרה לאוקראינה.
הביקור בארץ הפך לנקודת מפנה משמעותית בתורתו. לאחר שחזר אף ביקש שלא לצטט אמרות שאמר לפני הנסיעה, ואחת האמירות המיוחסות לו מאותה תקופה היא: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
4. חסידות ברסלב בכלל לא נקראת על שמו
למרות שהשם "ברסלב" מזוהה כיום כמעט לחלוטין עם רבי נחמן, זה לא היה שם משפחתו. בשנת 1802 הוא עבר להתגורר בעיר ברסלב, ושמה של העיר הפך בהמשך לשמה של החסידות שהקים. שמונה השנים שבהן התגורר במקום נחשבות לפוריות ביותר בחייו, ובהן מסר חלק גדול מהדרשות, השיחות והמעשיות שהפכו מאוחר יותר לבסיס תורת ברסלב.
5. הוא התנגד לרופאים - אבל תמך בחיסונים
לרבי נחמן היה יחס חריג לרפואה של תקופתו, והוא התבטא בחריפות נגד רופאים ואף קרא לחסידיו להתרחק מהם ולהישען על האמונה, למרות שבעצמו נסע ללבוב ושהה שם במשך חודשים בניסיון למצוא טיפול למחלת השחפת שממנה סבל. אלא שלצד היחס השלילי לרופאים, בנושא אחד הוא החזיק בעמדה הפוכה לחלוטין: הוא עודד את חסידיו לחסן את ילדיהם נגד אבעבועות שחורות כבר בגיל צעיר, ואף התבטא בחריפות נגד מי שנמנעו מכך.
6. שניים מהספרים שלו נעלמו לעולם
לפי עדויות תלמידיו, רבי נחמן חיבר ארבעה ספרים, אך רק שניים מהם פורסמו. שני האחרים נודעו לימים בשם "הספר הנשרף" ו"הספר הגנוז". הראשון הושמד בהוראתו, והשני לא פורסם מעולם. החוקרים ניסו לאורך השנים להבין מה בדיוק היה כתוב בהם, אך התוכן המלא שלהם נותר בגדר תעלומה.
7. הוא עומד מאחורי "התיקון הכללי"
אחד הדברים המזוהים ביותר עם רבי נחמן עד היום הוא "התיקון הכללי" - עשרה פרקי תהילים שאותם קבע לומר יחד: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז וק"נ.
לפני פטירתו קרא רבי נחמן לשניים מתלמידיו הקרובים והבטיח, על פי המסורת הברסלבית, כי מי שיגיע לקברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את עשרת המזמורים, תוך קבלה שלא לחזור לדרכו הרעה, הוא יפעל לתיקונו. ההבטחה הזו היא אחת הסיבות המרכזיות לחשיבות שקיבל הציון באומן בקרב חסידיו.
8. הוא בחר את מקום קבורתו עוד בחייו
רבי נחמן לא הגיע לאומן במקרה. כמה שנים לפני שעבר להתגורר בעיר שמע על הטבח שהתרחש בה בשנת 1768, שבו נהרגו אלפי יהודים, ואמר לתלמידיו כי ברצונו להיקבר במקום.
בשנותיו האחרונות סבל משחפת, ובשנת 1810, לאחר שביתו ובית המדרש שלו בברסלב נשרפו, עבר להתגורר באומן. כחצי שנה לאחר מכן, בי"ח בתשרי תקע"א, נפטר בגיל 38 בלבד ונקבר בבית העלמין הישן בעיר - במקום שהפך עם השנים לאחד מאתרי העלייה לרגל היהודיים המוכרים בעולם.
9. הוא נפטר בלי למנות יורש
בניגוד לחצרות חסידיות רבות שבהן ההנהגה עוברת מאדמו"ר לבנו או לתלמידו, רבי נחמן לא מינה אדמו"ר שיחליף אותו. גם בניו נפטרו בחייו, ולאחר מותו לא הוקמה בברסלב שושלת אדמו"רים חדשה.
התוצאה הייתה יוצאת דופן בעולם החסידות: יותר מ-200 שנה לאחר פטירתו, חסידי ברסלב עדיין רואים ברבי נחמן את רבם המרכזי. החסידות המשיכה להתקיים כתנועה סביב כתביו, תלמידיו ותורתו - ללא אדמו"ר חי העומד בראשה.
10. הוא ביקש מהחסידים להגיע אליו בראש השנה - והמנהג הפך לאירוע של עשרות אלפים
כבר בחייו ייחס רבי נחמן חשיבות מיוחדת לראש השנה וביקש מחסידיו להתאסף אצלו בחג. בערב ראש השנה האחרון בחייו הוא הדגיש את חשיבות ההתכנסות ואמר: "הראש השנה שלי עולה על הכל".
לאחר פטירתו המשיכו חסידיו להגיע לציונו באומן בראש השנה, והמנהג שהחל בקבוצה קטנה הפך עם השנים לתופעה עצומה. לאחר נפילת ברית המועצות והקלה על ההגעה לאוקראינה, מספר המשתתפים גדל משמעותית, ובשנים האחרונות מגיעים לאומן מדי ראש השנה עשרות אלפי בני אדם - בהם גם רבים שאינם משתייכים לחסידות ברסלב.
יותר ממאתיים שנה לאחר פטירתו, רבי נחמן ממשיך להיות נוכח הרחק מעבר לגבולות החסידות שהקים. "אין ייאוש בעולם כלל", "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" ו"העיקר לא להתפחד כלל" הן רק חלק מהאמירות המזוהות עם תורתו, שהפכו עם השנים למשפטים המוכרים כמעט בכל בית בישראל.
עבודת אלילים, קברי צדיקים יש בארץ, הפתק זו הונאה