אחרי 14 שנים של תכנון, הצוללת החדשה והמתקדמת "דרקון" תגיע מחר לנמל חיפה ותיקלט בחיל הים. בצה"ל אומרים היום (רביעי) כי קליטתה התעכבה במספר חודשים בעקבות האמברגו שהטילו נורווגיה ודנמרק על הפעילות בשטחן.
בצבא מציינים מנגד את הסיוע הגרמני ואת המעטפת הביטחונית שניתנה לצורך אבטחת הצוללת, מהנמלים בגרמניה ועד ליציאתה לים הפתוח, שלדבריהם תרמו רבות לישראל.
עם הגעתה של "דרקון" יעמדו לרשות חיל הים שש צוללות, שלוש מהן מסוג דולפין ושלוש מסוג דולפין AIP. בחיל הים אומרים כי המערך מעניק לישראל יתרון טכנולוגי ואיכותי ומחזק את השליטה הימית, מעבר לעליונות שהושגה בחלקים מהמרחב.
אחד הנושאים המרכזיים שעליהם מצביעים בחיל הוא חשיבות התובלה הימית לישראל. מפקד בכיר בחיל הים המחיש את הפער באמצעות השוואה בין מטוסים לאוניות: לדבריו, במטוס רחב ההיקף הגדול ביותר ניתן לשאת כמאה ראשי קרב, בעוד שאונייה יכולה לשאת כ־15 אלף מכולות ובהן כמויות אדירות של תחמושת.
בחיל הים מדגישים כי 98% מהתוצרת המגיעה לישראל עוברת דרך הים, ולכן קיימת חשיבות לשליטה במרחב הימי, הן בים התיכון והן בים האדום.
"צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו מדינת אי", אומרים בחיל הים. לדבריהם, "האתגרים הגדולים הם הים האדום ותימן", ובמקביל קיימת התבוננות גם לעבר חלקו המערבי של הים התיכון, שם ישנן מדינות העוינות את ישראל ועלולות לפגוע ביכולת להגיע למדינה.
בצה"ל אומרים כי מאז 7 באוקטובר 2023 נוספו לחיל הים זירות חדשות, בהן איראן, תימן ומדינות נוספות במערב הים התיכון. בעקבות התרחבות האתגרים, בצבא מדגישים את הצורך בתוספת ספינות וכוח אדם.
אחד התחומים שבהם מתמקד חיל הים הוא המרחב התת־ימי. בצבא מגדירים את התחום כ"הפתעה" שעליה עמלים בחיל ומבהירים כי מושקע בו דגש משמעותי.
במקביל מתכנן צה"ל להעביר ספינות נוספות מסוג דבורה למפרץ אילת, במטרה לתת מענה לאיום החות'י ולגבול הירדני, לצד ספינות צרעה נוספות.
בשנים הקרובות, לפי גורמים בחיל הים, צפויות להיכנס לשימוש גם ספינות רשף חדשות, שיחליפו את ספינות הטילים הוותיקות מדגם 4.5. זאת לצד הצטיידות בספינות מתקדמות נוספות ובחימושים ובטילים המותאמים לאתגרים הנוכחיים.
הגעתה של "דרקון" היא חלק מהרחבת היכולות שעליה מדברים בחיל הים, על רקע הזירות שנוספו והחשיבות שמייחס צה"ל למרחב הימי וליכולת לפעול גם הרחק מחופי ישראל.