בעוד רוב הרשת מוצפת באיחולי סליחה שגרתיים לקראת יום הכיפורים, בחר הזמר והיוצר רמי קלינשטיין לעצור ולעשות חשבון נפש נוקב במיוחד. בפוסט אישי וחשוף שפרסם ברשתות החברתיות, חיבר המוזיקאי הוותיק בין זיכרון הילדות שנחרט בו ממלחמת יום הכיפורים לבין השבר הלאומי של השנתיים האחרונות – והודה בגלוי בטעות העמוקה שלקח לו שנים להבין.
קלינשטיין, שהוא חלק בלתי נפרד מהנוף המוזיקלי הישראלי כבר עשורים רבים, פתח את דבריו בסצנה קטנה שנחרטה בזיכרונו מילדותו כילד בן תשע. הוא שיחזר כיצד בבוקר שבת, בדרך לבית הכנסת, שאל את אמו למה יש כל כך הרבה מכוניות צבאיות על הכביש ביום הקדוש ביותר בשנה – ואת חוסר האונים שלה שלא יכלה לענות.
מהילד התמים לשבר הלאומי
"האזעקה הראשונה תפסה אותנו שם, בבית הכנסת, ורצנו למקלט", שיתף קלינשטיין בפוסט. לדבריו, כילד שהאמין בכל ליבו שישראל בלתי מנוצחת, היה בטוח שהקרבות יסתיימו תוך כמה ימים ספורים. "כמה טעיתי", כתב בפיכחון, ומחזיר את הקוראים למחדל ולשבר של אותה מלחמה.
מכאן מותח הזמר קו ישיר וכואב לשבעה באוקטובר: "מי חשב שחמישים שנה יעברו, וניתפס שוב למחדל עוד יותר נורא". המשפט הזה, שנכתב בפשטות יחסית, מכיל בתוכו את כל הכאב והתסכול של דור שחשב שלמד את הלקח – ונאלץ לגלות שהמציאות אכזרית יותר.
בשנים האחרונות, מעמדי הסליחות ברחבי הארץ קיבלו משמעות חדשה ועמוקה יותר. אלפי ישראלים מגיעים למקומות הקדושים, לכותל המערבי ולבתי כנסת ברחבי הארץ, כדי להתפלל ולעשות חשבון נפש אמיתי על השנה שעברה.
"הייתי יהיר": הביקורת העצמית
בחלקו המרכזי של הפוסט עבר קלינשטיין לביקורת עצמית חריפה וחשופה על תפיסת עולמו בשנים האחרונות, בצל גל האנטישמיות הגואה בעולם. הוא הודה בגלוי כי שגה כשחשב שהשנאה העתיקה ליהודים נעלמה מן העולם, והתוודה על התמימות והיהירות שליוו אותו.
"אני טעיתי כשחשבתי שאנטישמיות עברה מן העולם", כתב המוזיקאי בגילוי לב. "אני עצמי הייתי יהיר ולא האמנתי עד כמה העולם יכול להפוך את היוצרות בכזאת קלות, להתעלם מהשואה שעברנו ולקבל את הנרטיב של הטרוריסטים".
הווידוי הזה מצטרף לגל של תפילות ומעמדים מיוחדים שהתקיימו השנה ברחבי הארץ, כאשר משפחות חטופים, שורדי שבי ואנשי ציבור התאספו יחד כדי להתפלל ולחזק את החיבור בחברה הישראלית.
את הפוסט הטעון חתם קלינשטיין בשורת סיכום נחרצת שזכתה לאלפי תגובות מפרגנות ברשת: "מבחינתי לא עוד! על זה אני חותם. צום קל, וגמר חתימה טובה". התגובה הנחרצת של האמן הלאומי מזכירה לכולנו שבתוך חשבון הנפש הפרטי, ההתפכחות מהאשליות היא הצעד הראשון בדרך לחיזוק הלכידות והזהות.
הפוסט של קלינשטיין מצטרף לשיח הציבורי הרחב יותר על המשמעות של ימים נוראים בתקופה מורכבת זו. רבים בציבור הישראלי מרגישים שהשנה, יותר מתמיד, יש צורך אמיתי בחשבון נפש עמוק – לא רק על המעשים האישיים, אלא גם על ההנחות הבסיסיות שעליהן בנינו את תפיסת עולמנו.
הווידוי של קלינשטיין הוא תזכורת לכך שגם דמויות ציבוריות מוכרות ואהובות עוברות תהליכים אישיים עמוקים, ושהכנות והאומץ להודות בטעויות הם חלק בלתי נפרד מהתהליך של תשובה אמיתית. כפי שכתב בעצמו – "מבחינתי לא עוד".
כל הכבוד רמי אין עליך