כשאומרים בעולם "פירות הדר”, הלימון והתפוז הם הראשונים שקופצים לראש, אך למעשה האתרוג הוא אחד הפירות העתיקים והמשפיעים ביותר בעולם הבוטניקה והתרבות. לצד שיאים חקלאיים יוצאי דופן ומחירים שוברי שיאים, הפרי הקטן מחזיק בהיסטוריה אגרונומית מרתקת ובמעמד יוצא דופן במשפחת הפירות הנדירים.
משקלי שיא ומחירי עתק
מבחינת גודל, אתרוג שובר שיאים מפתיעים. האתרוג הגדול ביותר בעולם שתועד רשמית ושבר את שיא גינס שקל לא פחות מ-3.66 קילוגרמים, וגדל בשמורת נאות קדומים בישראל. עם זאת, לאורך השנים דיווחו חקלאים שונים על אתרוגים מהזן התימני, הידוע במבנה מאסיבי עם קליפה עבה וללא מיץ, שהגיעו למשקלים מדהימים של בין 4 ל-8 קילוגרמים. אחד ממפתחי האתרוגים העצומים הללו הוא החקלאי שדיאור אברהמי ממושב מסלול שפתח תוך ארבע שנים שני אתרוגים מיוחדים, אחד במשקל שישה קילוגרמים והשני במשקל שמונה קילוגרמים שאינם כשרים לברכה אבל עשירים בפרי וייחודיים לסוגם.
פירות ענק אלו אינם נמכרים בשוק המסחרי ואין להם תג מחיר קבוע, בין היתר בשל מגבלות הלכתיות עקב שינוי צורתם המקורית. לעומת זאת, דווקא אתרוגים בגודל סטנדרטי הזוכים לסימטריה מושלמת וללא כל כתם או פגם, מגיעים למחירי שיא: השיא העולמי לאתרוג שנמכר במכירה פומבי בניו-יורק עומד על 18,000 דולר עבור אתרוג "מושלם" ללא פגמים חזזיות או "פצעים" ניכרים לעין ומבנה נטול פגמים על פי ההלכה. על פי פרסומים זרים ברשת גם מגדל האתרוג היקר הזה היה ישראלי ששמר את הסוד לעצמו.
המקור החקלאי: האבא של הלימון
מבחינה בוטנית, האתרוג אינו סוג מיוחד של לימון אלא בדיוק ההיפך. האתרוג הוא אחד מארבעת פירות ההדר המקוריים היחידים ששרדו עד היום בטבע (לצד הפומלה המנדרינה והפאפדה שדומה מאד ללימון אך בניגוד אליו שורד בתנאי קור קיצוניים ואינו ראוי למאכל), וכל שאר פירות ההדר המוכרים כיום נוצרו מהכלאות שלהם. הלימון השמיש בכל מטבח כתוספת לסלט בשר או דג הינו הכלאה עתיקה בין אתרוג לבין תפוז מר (חושחש).
שמו המדעי של האתרוג, Citrus medica, אינו נגזר מהמילה רפואה בניגוד לפירוש המילולי, אלא מממלכת מדי העתיקה. הפילוסוף היווני תאופרסטוס כינה אותו "התפוח המדי" או "התפוח הפרסי" בשל מוצאו, וגם המילה העברית "אתרוג" מקורה במילה הפרסית תֻרֻנְג'. בעולם קיימים גם זנים אתרוג מיוחדים במינם, שהמוכר שבהם מכונה "יד הבודהה" – אתרוג אצבעוני המתפצל לזרועות צהובות ומשמש במזרח הרחוק כסמל למזל, פריון ושגשוג. בעת העתיקה אף יוחסו לקליפת האתרוג סגולות רפואיות נגד הכשות נחשים ועקיצות עקרבים.
האתרוג ביהדות
למרות זיהויו המוחלט עם חג הסוכות מדי שנה, המילה "אתרוג" כלל אינה מופיעה בתנ"ך, בו מוזכר הציווי בספר ויקרא לקחת "פְּרִי עֵץ הָדָר" וחז”ל קבעו כי זהו האתרוג.
במסורת היהודית מיוחסות לאתרוג שבירכו עליו בחג סגולות רבות, ובראשן סגולה ללידה קלה ולפריון. מסיבה זו, מנהג רווח בקרב נשים רבות מיד לאחר החג הוא לרקוח ריבה מחלקו הבשרני של הפרי, מנהג שנזכר בכתביו ההלכתיים של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
בתרבות הישראלית, זכור לטוב הקטע הבלתי נשכח מהסרט "אושפיזין" בו מבקש הגיבור משה לבחון מקרוב אתרוג ששוויו 1000 שקלים ובסופו של דבר בנס מהשמיים גם קונה אותו עד שחבריו מהעבר שלא מודעים לערכו מעמידים אותו במבחן גדול.
