עם סגירת הרשימות והתייצבות תמונת המצב הסופית, המערכת הפוליטית נכנסת לישורת האחרונה לקראת יום הבוחר. בעוד פרשנים רבים מעריכים כי השמאל מגיע מאורגן יותר והימין סובל מבזבוז קולות, הסוקר שלמה פילבר מציג ניתוח שונה ומזהה מגמות מעניינות מתחת לרדאר.
לדברי פלבר, אף על פי שבימין עדיין קיימים רסיסי מפלגות רבים יותר, מודעות המצביעים לחשיבות גודל הגוש גבוהה במיוחד. הלחץ הפנימי והסולידריות בין המצביעים צפויים להוביל לכך שאותן מפלגות קטנות ייאלצו לפרוש או לאבד את תמיכתן לטובת המפלגות הגדולות.
פילבר מצביע על שני מהלכים מרכזיים שעיצבו מחדש את גוש הימין. המהלך הראשון והפחות צפוי הוא האיחוד בין הציונות הדתית לזהות, שלדבריו מהווה מגנט עבור הקולות האבודים בימין האידאולוגי. המהלך השני הוא עיצוב רשימת הליכוד במתכונת ממורכזת, מנוסה ורעננה יותר. אמנם הליכוד מאבדת בשלב זה מנדט או שניים לאגף הימני, אך היא ערוכה טוב יותר להילחם על כארבעה מנדטים הממוקמים במרכז, מה שמשאיר את הגוש על 63-64 מנדטים ומאפשר לליכוד למשוך קולות חדשים.
מן העבר השני, באופוזיציה אמנם הצליחו לסדר את המפלגות כדי למנוע אובדן קולות, אך מתקשים להסכים על האסטרטגיה להשגת הניצחון. במחנה זה קיימת מחלוקת בין חתירה לממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות (בהובלת ישר, הדמוקרטים ורע"מ), לבין ניסיונם של אביגדור ליברמן ונפתלי בנט לפרק ולהרכיב מחדש את המערכת הפוליטית במקרה שגוש הימין לא ישיג 61 מנדטים.
נקודה מרכזית נוספת בעבודתו של פילבר נוגעת ל"גוש השלישי", שלדבריו טרם נעלם. מדובר בכ-6-7 מנדטים שמחפשים בשורה חדשה, אחדות, פתרון לחוק הגיוס וביטחון. הנתונים מראים כי רובם המכריע (58%) מעדיף את בנימין נתניהו, לעומת 25% התומכים בגדי איזנקוט. בהיעדר אלטרנטיבה אחרת, מוערך כי ברגע האחרון ישובו מצביעים אלו לגושי האם שלהם – תרחיש שמגלם פוטנציאל לתוספת נטו של כשני מנדטים לגוש הימין.
פילבר מסכם בהתייחסות לפערים המוצגים בסקרים השונים ומזכיר כי ההכרעה האמיתית תתרחש בקלפיות. לדבריו, התוצאה תהיה חדה וכואבת עבור אחד הצדדים.
שלמה פילבר, תפסיק למכור לנו ספינים של סוקר חצר! הגיע הזמן להעיף את הממשלה שהפקירה את הביטחון וללכת לקלפי!