שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, הורה על שחרורו לחלופת מעצר, של נאשים שרכש על פי כתב האישום שני אקדחים ותחמושת, והטמין אותם בבתיהם של בני משפחתו.
נשק אחד הוסתר אצל אביו, והנשק השני הוחבא בתוך כספת בבית סבתו.
בית המשפט המחוזי הורה בצדק על מעצרו עד תום ההליכים, אולם הנאשם הגיש ערר לבית המשפט העליון, והשופט כבוב הפך את ההחלטה והורה לשחררו לחלופת מעצר.
בנימוקיו כתב השופט כבוב כי "משעה שהנשק לא הוחזק על גופו של העורר ואף לא במרחב הציבורי, אלא בכספת נעולה בבית סבתו; לא הוצגה בפניי אינדיקציה כלשהי, חקירתית או מודיעינית, המצביעה על תכלית התקפית להחזקה... לא היה מקום לשלול אפריורית את האפשרות להשיג את תכלית המעצר בדרך שפגיעתה בעורר פחותה".
אבישי גרינצייג, הפרשן המשפטי של i24, כתב על כך: מדינת ישראל מנהלת מאבק עיקש בעבירות הנשק: הכנסת, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט שותפים כולם למגמת החמרת הענישה והמעצרים עד תום ההליכים, לנוכח מה שהוגדר בצדק כמכת מדינה הזולגת לרחובות.
אלא שעל רקע המאמץ הזה, בולט לרעה שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב, שמקל ומשחרר פעם אחר פעם נאשמים בעבירות נשק חמורות לחלופות מעצר, תוך שימוש בנימוקים ותירוצים משונים.