אחת התעלומות הממושכות סביב נוגה היא מדוע לכוכב הלכת, הנחשב במובנים רבים ל"תאום" של כדור הארץ, אין ירח. כעת מציע האסטרופיזיקאי סטיבן קיין מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד תרחיש אחר מזה שהוצע בעבר: לא בהכרח שנוגה מעולם לא יצר ירח, וגם לא נדרש אירוע קוסמי חריג שהשמיד אותו. ייתכן שכוחות הגאות והסיבוב האיטי של נוגה הספיקו כדי להביא לסופו.
כדור הארץ משלים סיבוב סביב צירו בתוך כ-24 שעות. כתוצאה מהאינטראקציה הכבידתית בין כדור הארץ לירח, חלק מאנרגיית הסיבוב מועברת לירח, והוא מתרחק מאיתנו כיום בקצב של כארבעה סנטימטרים בשנה. בנוגה התמונה שונה לחלוטין: הוא זקוק לכ-243 ימי ארץ כדי להשלים סיבוב אחד סביב צירו.
לפי המחקר, במקרה כזה ירח המקיף את נוגה עלול שלא לקבל את הדחיפה הדרושה כדי להתרחק. במקום זאת הוא עשוי לאבד בהדרגה אנרגיה מסלולית, לנוע במסלול שהולך ומצטמצם ולבסוף להתרסק על פני כוכב הלכת.
קיין בדק את הרעיון באמצעות מודלים ממוחשבים של האינטראקציה בין כוכבי לכת ללוויינים. תחילה שִחזר באמצעות המודל את מערכת כדור הארץ והירח, ולאחר מכן בחן תרחישים שונים סביב נוגה. הוא שינה הן את קצב הסיבוב של נוגה והן את מסת הירח ההיפותטי, בטווח שבין מחצית ממסת הירח שלנו ועד פי עשרה ממנה. ברוב הגדול של הסימולציות הסיום היה דומה: הירח נפל בסופו של דבר אל נוגה. ככל שהירח היה מסיבי יותר, ההתנגשות התרחשה מהר יותר.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי המחקר אינו מוכיח שלנוגה אכן היה פעם ירח. השאלה אם היה כזה בכלל נוצר נותרה פתוחה. הממצא מראה בעיקר שאם לנוגה אכן היה ירח, תנאי הסיבוב של כוכב הלכת היו עלולים להפוך את קיומו ארוך הטווח לבלתי אפשרי.
גם מציאת שרידים גיאולוגיים של התנגשות כזאת אינה פשוטה. לפי החוקרים, חלק גדול מפני נוגה עבר תהליך התחדשות גיאולוגי משמעותי לפני שנים רבות, שעשוי היה למחוק סימנים קדומים. ייתכן שרמזים לכך מסתתרים דווקא בעומק כוכב הלכת.
אם ירח גדול אכן התרסק על נוגה, האירוע היה מעביר לכוכב הלכת כמויות עצומות של אנרגיה ותנע זוויתי. אירוע כזה יכול היה להשפיע על קצב הסיבוב שלו, על הגיאולוגיה, על האקלים ואולי אפילו על השאלה אם נוגה היה בעבר עולם מתון יותר, בעל מים נוזליים ותנאים אפשריים לחיים.
