ברוך דיין האמת: בגיל 107 הלך לעולמו יהודה וידבסקי, ניצול השואה המבוגר בישראל.
יהודה אהרן וידבסקי היה דמות מופת של תקומה: מנער דתי-ציוני בפולין, דרך תופת גטו לודז' ומחנות הריכוז, ועד לעלייתו לארץ, סיוע לאצ"ל ומפעל חיים כביר של שימור הזיכרון היהודי ושיקום אלפי קברים בפולין. הוא נבחר להדליק את המשואה בעצרת המרכזית ליום השואה ביד ושם בשנת תשע"ב 2012.
וידבסקי נולד בשנת 1919 (כ"ז בתמוז ה'תרע"ט) בעיירה טורק שליד לודז', לאביו אברהם ולאמו דובריש-לאה, למשפחה דתית-ציונית. בצעירותו עברה המשפחה לקאליש ולפייזרין, ובשנת 1933 התיישבה בלודז'. בנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער "חשמונאים", וכבר משנת 1936 ניהל בית חרושת לטקסטיל ששירת מאות לקוחות ברחבי פולין עד לכיבוש הגרמני בספטמבר 1939.
המפעל עבר לגטו, ואז הם נשלחו לאושוויץ
עם הכיבוש והקמת גטו לודז' במרס 1940, הועברה המשפחה לגטו. בדירתם הפעילו מתפרה שסיפקה צווארונים לגרמניה הנאצית והעסיקה עשרות יהודים בעבודת כפייה, תוך ש-15 בני המשפחה מתגוררים יחד בדירה.
ב-29 באוגוסט 1944, במשלוח האחרון מלודז', גורשה המשפחה לאושוויץ-בירקנאו. הוריו, אברהם ודובריש-לאה, נרצחו במשרפות בי"ג באלול תש"ד יחד עם אחיו הגדול גבריאל, שהיה תלמיד ישיבת חכמי לובלין וחסיד סוכטשוב. אחיו הצעיר חיים משה נספה בבוכנוואלד, ואחותו יוכבד הוטבעה במחנה שטוטהוף.
מכל משפחתו, רק יהודה ואחיו יהושע שרדו את הסלקציה של מנגלה. השניים הועברו למחנה העבודה פרידלנד (מחנה משנה של גרוס-רוזן), שם הוטל עליהם להרכיב כנפיים למטוסים, עד לשחרורם בידי הצבא האדום ב-9 במאי 1945.
מפעל חייו שיקום בתי העלמין בפולין
לאחר השחרור חזר ללודז', נישא לרעייתו דובריש (לבית וסרצוג) ששרדה אף היא את הגטו, והקים מחדש בית חרושת לטקסטיל. באותה תקופה נרתם לסייע לארגון האצ"ל במשלוחי נשק מפולין. בשנת 1950 עלה עם רעייתו ובנו הבכור אברהם לישראל והשתקע בתל אביב, שם נולדה בתו לאה והוא עסק במסחר.
כחסיד סוכטשוב שזכה עוד בילדותו לראות את האדמו"ר בעל ה"שם משמואל", קבע את תפילותיו בבית הכנסת סוכטשוב ברחוב רש"י בתל אביב ובבית הכנסת מודז'יץ הסמוך לביתו ברחוב דיזנגוף.
החל מסוף שנות ה-70, בזמן שפולין הייתה תחת שלטון קומוניסטי, החל וידבסקי במפעל חייו לשיקום הזיכרון היהודי. הוא נסע לפולין עשרות פעמים, מיפה את חלקת הנפטרים מתקופת הגטו בלודז', ויחד עם חברו יוסף בוכמן שיפץ מעל 7,000 מצבות והקים יד ושם במקום לכ-7,000 נפטרים.
בנוסף, איתר בסוכטשוב את המיקום המדויק של קברי האדמו"רים בעל ה"אבני נזר" ובעל ה"שם משמואל" ובנה מחדש את האוהל שעל קבריהם, וכן דאג לשיפוץ האוהל של האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, בעל ה"דברי ישראל".
בשנת תשע"ב (2012) נבחר וידבסקי להדליק משואה בעצרת הפתיחה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם, ובמשך שנים רבות התכבד באמירת קדיש ו"אל מלא רחמים" בטקסי ארגון יוצאי לודז'.
ביום הולדתו ה-100 הגיעו הרב ישראל מאיר לאו, האדמו"ר מסוכטשוב והאדמו"ר ממודז'יץ לחלוק לו כבוד. זכה לראות בחייו דור חמישי בארץ ישראל.
ברוך דייו אמת