לקראת השנה החדשה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (רביעי) את נתוני דמותה הדמוגרפית של מדינת ישראל.
מהנתונים עולה כי בסוף שנת 2025 נאמדה אוכלוסיית המדינה בכ-10.203 מיליון נפש, מתוכם כ-9.916 מיליון אזרחים ישראלים – צמיחה שנתית של 1.1%. פלח האוכלוסייה של היהודים והאחרים עומד על כ-7.767 מיליון תושבים (78.3%), בעוד האוכלוסייה הערבית מונה כ-2.149 מיליון תושבים (21.7%). בנוסף, מתגוררים בישראל כ-286.7 אלף תושבים זרים. בפרספקטיבה גלובלית, מתוך 15.9 מיליון יהודים החיים כיום בעולם, כ-46% מתגוררים במדינת ישראל.
מגמות ההגירה והעלייה בשנה החולפת מצביעות על התקררות מסוימת. במהלך 2025 הגיעו לארץ 20.9 אלף עולים חדשים בלבד, ירידה מורגשת לעומת 31.1 אלף בשנה שקדמה לה (מילאו מעל 3.51 מיליון עולים מאז הקמת המדינה). במקביל, נרשמה ירידה גם בהיקף היציאות מהארץ: 69.5 אלף ישראלים יצאו לחו"ל לתקופה ממושכת (לעומת 82.8 אלף ב-2024), ואילו 18.8 אלף חזרו. בגזרת העובדים הזרים בעלי רישיון נרשמה תנועה ערנית עם כניסתם של 121.9 אלף עובדים ויציאתם של 74.6 אלף.
בחינת זהותה של החברה היהודית הבוגרת (בני 20 ומעלה) לפי הגדרה עצמית מציגה פסיפס מגוון. הקבוצה הגדולה ביותר היא של הלא-דתיים או החילונים, המהווים 39.6% מהאוכלוסייה. לצידם, 21.8% מגדירים את עצמם מסורתיים-לא כל כך דתיים, 14.0% מסורתיים-דתיים, 12.4% דתיים, ו-11.5% מגדירים את עצמם חרדים.
בתחום המשפחה והילודה, ישראל ממשיכה להוביל בפער ניכר מול המערב. במהלך השנה נולדו 183,678 יילודים חיים, כאשר שיעור הפריון הכולל עומד על 2.88 ילדים בממוצע לאישה — יותר מכפול מממוצע מדינות ה-OECD העומד על 1.41 בלבד. המבנה המשפחתי משתקף גם בגודל משק הבית הממוצע, המונה 3.17 נפשות (לעומת כ-2.5 ב-OECD) מתוך 3,029,300 משקי בית פרטיים. נתוני הנישואין והגירושים המעודכנים לשנת 2024 מראים כי 53,025 זוגות נישאו לעומת 16,499 שהתגרשו, ובמקביל נרשמו 14,608 פניות לוועדות להפסקת היריון (6.6 לכל 1,000 נשים).