שלושה עשורים אחרי התקרית הסוערת בגן העצמאות בירושלים – שבה הותקף באבנים ובביצים על ידי צעירים חרדים במחאה נגד הסכמי אוסלו – זכה אביב גפן לסגירת מעגל יוצאת דופן. במופע שנערך בתל חי, עצר גפן את השיר וחשף בפני הקהל כי בקהל יושב דוד זולדן, כיום סופר, פובליציסט וקצין בצה"ל, והאיש שעמד מאחורי אותה התקפה.
זולדן, שהגיע לבקש מחילה באופן אישי, שימש אז כחלק מקבוצת מפגינים שביקשה לפגוע ברוח הגבית שאהד גפן לממשלת רבין. "ראיתי בו אויב העם, אדם מסוכן שסוחף את הנוער לתהום", משחזר זולדן. "התגובה הייתה אמוציונלית, ולא רק שלא התביישתי – השווצתי בזה".
התהליך שעבר זולדן, במקביל למעבר של גפן עצמו לעבר שיח של פיוס וקירוב לבבות, הוביל למחווה המרגשת על הבמה. גפן הקדיש לזולדן שיר מיוחד והחמיא לו על האומץ להגיע ולהתנצל, אך סירב לייפות את המציאות והבהיר: "לא סולח, כאב לי – אבל שלום זה דבר כואב".
מאיבה לאחדות: הדרך לתיקון
השינוי בתפיסה כלפי גפן בעולם החרדי החל לתפוס תנופה עוד בימי הקורונה, בעקבות תמיכתו הפומבית בתושבי בני ברק, והגיע לשיא בהופעותיו המשותפות עם אברהם פריד. זולדן, שחקר בעברו את עולם הבוהמה ואף ניסה בעבר לתווך ללא הצלחה בין אביו המנוח של אביב, יהונתן גפן, לבין אורי זוהר, רואה בצעד של גפן הבן תיקון היסטורי.
"כשאליל הנוער החילוני מגיע לקנות טשולנט בבני ברק ומקבל יחס חם, זה מבחינתי ימות המשיח", מסכם זולדן. "הוא מפחית את השנאה בעם ובונה גשר של פיוס, תקווה והבנה בין העולמות".
