רס"ל אור מנצור ז"ל, לוחם אגוז, נהרג בקרב בדרום לבנון בערב ראש השנה, לצד שבעה מחבריו. כעת יוצאים לאור ספר המבוסס על חמשת יומניו ושיר שכתב והלחין במהלך שירותו - בביצוע אחיו יוחאי.
בערב ראש השנה תשפ"ה הגיעה יהודית מנצור לבית הכנסת ביישוב בית אריה כדי לנקות ולהכין אותו לקראת החג. דווקא שם היא קיבלה את הבשורה הקשה מכול: בנה, רס"ל אור מנצור ז"ל, לוחם יחידת אגוז בן 21, נפל בקרב בדרום לבנון לצד שבעה מחבריו.
רק כמה שעות קודם לכן, לפני הכניסה ללבנון, ישב אור וכתב ביומנו: "ערב ראש השנה, אני לא יודע אם נשמע שופר ואיך יהיה החג, אבל זו זכות גדולה להיות במשימה חשובה כל כך בערב החג, ושתושבי הצפון יחזרו לביתם".
המילים שכתב הפכו לאחר נפילתו למצמררות במיוחד. זמן קצר לאחר מכן, כשהכוח עמד לחצות את הגבול ולהיכנס ללבנון, אור התקדם לראש הטור והכריז: "אני הראשון".
לוחם עם נפש של מוזיקאי
אור גדל בבית אריה שבשומרון, במשפחה דתית-לאומית. כשהיה בן ארבע בלבד נפטר אביו, ואמו יהודית גידלה לבדה אותו ואת אחיו הצעיר, יוחאי.
הוא למד בישיבה התיכונית שעלבים, והתורה והאמונה היו חלק בלתי נפרד מחייו. לצד העולם הרוחני היה בו גם עולם יצירתי עשיר: הוא ניגן בקלרינט, בפסנתר, בגיטרה ובתופים, כתב והלחין שירים ואף הופיע מגיל צעיר.
כשבחר במסלול קרבי והגיע ליחידת אגוז, לא השאיר את המוזיקה ואת האמונה מאחור. גם במהלך השירות והלחימה הוא הקפיד על שלוש תפילות ביום ולמד תורה, לעיתים על חשבון שעות שינה. חבריו לצוות זוכרים את קולו בקידוש ובהבדלה, ובידי המשפחה נשמרה הקלטה שבה הוא עורך הבדלה לחבריו בעזה, כשברקע נשמעים קולות הקשר.
אור היה שם למען חבריו בכל מקום שבו נזקקו לו. הוא תמיד היה נכון להושיט יד, להעניק אוזן קשבת ולהכיל בלב רחב את הסיפור והרצון של כל אחד מהם.
כתב בכל מקום
במהלך שירותו מילא אור חמש מחברות בכתב ידו. הוא כתב בתוך עזה, בזמן איתורים, בין פעילויות מבצעיות ואפילו כשהסתתר בתוך שיחים. בכל מקום מצא רגע לעצור ולתעד את המחשבות, השאלות, ההתמודדויות והשירים שנולדו בו.
ביומנים הוא לא כתב רק על השירות ועל הלחימה. הוא עסק בשאלות של אמונה, ברצון לעבוד על מידותיו, בקשר שלו לתורה ובאהבתו לעם ישראל ולארץ. בכנות נדירה הוא תיאר גם את הקשיים והפחדים, לצד השאיפה להפוך לאדם טוב יותר ולהוסיף אור לסביבתו.
"אור גדול יהיה עלינו. אור עצום יאיר את חיינו. והדרך תהיה חדשה. דרך של חמלה", כתב באחד הקטעים שהותיר.
"הטוב בתוכך רוצה לצאת אל העולם"
אחד השירים שאור כתב והלחין הוא "בכל מקום". השיר עוסק בחיפוש הפנימי שמלווה את האדם גם כשהוא רחוק מהבית, בתוך מציאות מורכבת וקשה.
"בכל מקום מסתתר לו בית, גם כשאני רחוק וקשה מנטלית", כתב. בהמשך תיאר כיצד זיכרון מתוק מזכיר לו עבור מה הוא נלחם וכיצד אפשר להוסיף אור לעולם.
השיר מבטא את העולם הפנימי שליווה אותו גם במהלך הלחימה - את המחשבות המסתבכות, הלב שמכיר את הדרך והרצון לתת לטוב לפרוץ החוצה. "הטוב בתוכך רוצה לצאת אל העולם", כתב בפזמון. כעת מקבל השיר חיים חדשים בביצוע אחיו, יוחאי מנצור.
האזינו לשיר של אור מנצור - "בכל מקום"
שלושה שבועות לפני השחרור
בערב ראש השנה נכנס הכוח של אור לכפר אל-עדייסה בדרום לבנון וניהל קרב קשה מול מחבלי חיזבאללה. אור, שקפץ לראש הטור, לחם בחזית הכוח עד שנפל. בקרב נהרגו לצדו שבעה לוחמים נוספים, בהם מפקדו סרן איתן אוסטר וסרן הראל אטינגר.
אור נהרג שלושה שבועות בלבד לפני מועד שחרורו מצה"ל. החלומות, התוכניות והשירים שרצה להוציא לעולם נקטעו, אך המחברות הרבות שהותיר אפשרו למשפחתו להכיר צדדים נוספים בעולמו ולהמשיך להשמיע את קולו.
חמש המחברות הפכו לספר
מתוך היומנים נולד הספר "אור זורע אור", שעליו עמלו אמו יהודית ואחיו יוחאי במשך קרוב לשנתיים. הספר משלב עמודים בכתב ידו של אור, שירים, הגיגים וזיכרונות ממסע חייו.
לצד דבריו שולבו בו גם ציטוטים מתורת הרב קוק, המתחברים לרעיונות ולנושאים שהעסיקו אותו. כך הפכו המחברות למסמך אישי ונדיר, שחושף לא רק את דמותו של לוחם אגוז שנפל בקרב, אלא גם את נפשו של משורר והוגה צעיר, ששפתו הייתה שפה של אהבה, אמונה וחמלה.
במקביל יוצא גם האלבום "אור הנשמה מתנגן", המבוסס על השירים שאור כתב והלחין. את השירים מבצע יוחאי, ובאלבום משולבות גם הקלטות מקוריות של אור. כך יכולים המאזינים לשמוע שוב את הקול שנדם, בתוך היצירה שהותיר אחריו.
ממשיך לזרוע אור
הנצחתו של אור נושאת גם היא את הדברים שאהב ואת הערכים שעל פיהם חי. בישיבת שעלבים הוקם לזכרו חדר מוזיקה שבו תלמידים יכולים ללמוד ולנגן, הוקם מצפה הנושא את שמו ושמו נכתב בספר תורה ביישוב. בימים אלה מוקמת גם עמותה שתפעל להפצת מורשתו ויצירתו.
חמש המחברות מספרות את סיפורו של לוחם שהתקדם ראשון אל הקרב, אך גם של מוזיקאי, תלמיד ישיבה ואדם בעל נפש רגישה, שביקש בכל מקום למצוא את הטוב ולהוציא אותו אל העולם. אור נפל בערב ראש השנה, אבל המילים, הניגונים והאור שהותיר ממשיכים להישמע.