מפלגת ש"ס, הגישה היום (חמישי) עתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, נגד החלטת היועמ"שית גלי בהרב מיארה, לבטל את הילולת הרב עובדיה, בשל סמיכות האירוע לבחירות.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו״ד גיא בוסי, תוקפת המפלגה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה יש לדחות את הכנס עד לאחר הבחירות לכנסת ה-26.
לטענת ש"ס, היועצת המשפטית לממשלה אינה מתנגדת לעצם קיום הכנס, אלא לעיתויו בתקופת הבחירות. במפלגה טוענים כי בכך הופכת היועמ״שית חובה שקבע המחוקק לאיסור מנהלי. לדבריהם, חוק ההנצחה של הרב עובדיה יוסף מחייב את משרד לשירותי דת לערוך כנס עיוני לזכרו ביום מרן או במועד הסמוך לו.
במוקד המחלוקת עומדת השאלה האם אירוע ממלכתי, הממומן מכספי ציבור ונוגע לדמות שהייתה מזוהה במשך שנים עם מפלגת ש״ס, עלול להיחשב לתעמולת בחירות. ש״ס טוענת כי בעתירה לא נטען שהכנס צפוי לכלול קריאה להצביע למפלגה, שימוש בסמליה או נאומי תעמולה של נבחרי ציבור מטעמה.
במשרד לשירותי דת, לפי העתירה, הוצעו שורה של מגבלות שנועדו למנוע חשש לתעמולת בחירות: איסור על נאומי תעמולה, שימוש בסמלי מפלגות וקריאה להצביע, לצד פיקוח משפטי מוקדם על פרסומים ותכנים. ש״ס טוענת כי במקום להסתפק במגבלות אלה, היועמ״שית בחרה בעמדה שלפיה יש לדחות את האירוע כולו לאחר הבחירות.
בעתירה מפנה ש״ס להלכת זווילי, שלפיה יש לבחון את התכלית הדומיננטית של הפעילות. לטענת המפלגה, במקרה הנוכחי מדובר באירוע שתכליתו המרכזית היא תורנית, דתית, חינוכית והנצחתית – ולא השפעה על הצבעתו של הבוחר.
עוד נטען כי שורה של מאפיינים מחזקים את המסקנה הזו: האירוע יוזם על ידי משרד ממשלתי, מקורו בחוק של הכנסת, מועדו נגזר מ״יום מרן״, והוא עוסק בהנצחת מורשתו של הרב עובדיה יוסף.
ש״ס טוענת עוד כי עצם הזיקה ההיסטורית בין הרב עובדיה יוסף לבין המפלגה אינה הופכת את ההנצחה הממלכתית לתעמולת בחירות. בעתירה מודגש כי הרב עובדיה יוסף היה גם הראשון לציון והרב הראשי לישראל ומגדולי פוסקי ההלכה, וכי הכנסת היא שבחרה לעגן בחוק את הנצחת מורשתו.
כדי להמחיש את טענתה, מפנה ש״ס בעתירה גם לחוק יום הזיכרון ליצחק רבין. המפלגה טוענת כי רבין היה מזוהה פוליטית עם מפלגת העבודה, אך הדבר לא מנע מהמדינה לקבוע בחוק יום זיכרון ממלכתי לזכרו ולקיים במסגרתו פעילות ציבורית.
לטענת ש״ס, אימוץ עמדת היועמ״שית יוביל לתוצאה בעייתית שלפיה ככל שהדמות שהמדינה בוחרת להנציח הייתה מעורבת יותר בחיים הפוליטיים, כך יתקשה יותר לקיים את ההנצחה בתקופת בחירות.
טענה מרכזית נוספת בעתירה נוגעת למידתיות ההחלטה. ש״ס טוענת כי גם אם קיים חשש מסוים שהכנס יקבל גוון פוליטי, ניתן להתמודד איתו באמצעות תנאים והגבלות, ולא באמצעות דחיית האירוע.
״אם החשש הוא מנואם – ניתן להגביל את הנואם. אם החשש הוא מתוכן – ניתן להגביל את התוכן. אם החשש הוא מפרסום – ניתן לפקח על הפרסום״, נכתב בעתירה. המפלגה מוסיפה כי אין הצדקה לעקור את האירוע מהמועד שאליו קשר אותו המחוקק.
בסופו של דבר מבקשת ש״ס מיו״ר ועדת הבחירות להורות למשיבים שלא לבטל או לדחות את הכנס, ולקבוע כי קיומו במועד שנקבע, בכפוף למגבלות שימנעו תעמולת בחירות, אינו מהווה שימוש אסור בכספי ציבור לצורכי תעמולה. לחלופין מבקשת המפלגה לקבוע תנאים שינטרלו כל חשש תעמולתי, במקום לדחות את הכנס לאחר הבחירות.
במפלגה מסכמים את העתירה בטענה כי תקופת בחירות מחייבת זהירות בשימוש במשאבי ציבור, אך אינה משעה את החוקים ואת פעילות המדינה. ״תעמולת בחירות – יש למנוע. חשש לתעמולה – יש לנטרל באמצעים מידתיים. אבל חוק של הכנסת – יש לקיים״, נכתב בעתירה.