דרישה משמעותית של חבר הכנסת מהליכוד אביחי בוארון וארגון לביא, מטעמם הוגשה בקשה משותפת לבית המשפט העליון, בה התבקשה באופן חריג השופטת דפנה ברק ארז לפסול את עצמה מכל עיסוק בפרשת הפרקליטה הצבאית הראשית.
על פי בוארון וארגון לביא, ארז הייתה גורם מפתח בשלבים הקודמים של הדיונים בפרשה וקיבלה החלטות על בסיס נתונים שהוכחו לבסוך ככוזבים, כאשר על פי העותרים, החלטותיה סללו את הדרך אל המבוי הסתום הקיים כרגע והמשך עיסוקה בפרשה יגרום "לכל הפחות פגיעה קשה במראית פני הצדק".
על פי הבקשה שהועברה אל בית המשפט העליון "מתקיים חשש ממשי למשוא פנים" בהמשך עיסוקה בנושא, שני העותרים הדגישו כי ברק ארז "עמדה בראש ההרכב שאישר את מתווה בדיקת הדלפת הסרטון משדה תימן על בסיס מצגים שהתבררו בהמשך, לטענת המבקשים, ככוזבים, ובהמשך אף קיבלה החלטות הנוגעות ישירות לסוגיה העומדת כעת להכרעה".
בנוסף ציינו כי כבר בשנת 2024 הוגשו עתירות בדרישה להוציא את בדיקת הדלפת הסרטון משדה תימן מידי הפרקליטות הצבאית ומצ”ח, בשל החשש שמקור ההדלפה נמצא בתוך המערכות שאמורות לבדוק אותה. העתירות נדונו בפני הרכב שבראשו עמדה השופטת ברק־ארז.
כאשר לבסוף, קבעה ברק ארז יחד עם ההרכב כי "החשש לניגוד עניינים לא גובה ב'תשתית עובדתית איתנה' וכי מתווה הפיקוח שנקבע נותן 'מענה הולם'" זאת לבסוף בניגוד לעובדות שהתגלו מאז, בהם הפרקליטה הצבאית הראשית עצמה התגלתה כעמודת מאחורי ההדלפה.