אלי-ה כהן וזיו עבוד, שנישאו לפני כשבוע, חשפו היום (שישי) בריאיון ל"ישראל היום" כי מאחורי האיחוד המרגש והחתונה עמדה תקופה מורכבת, שבה נאלצו להכיר מחדש ולבנות כמעט מהתחלה את הזוגיות שלהם.
במשך 505 הימים שבהם הוחזק אלי-ה במנהרות חמאס, הוא היה משוכנע שזיו נרצחה במיגונית. לקראת שחרורו, זיו חששה כי החיים בנפרד גרמו לו לחסום את רגשותיו כלפיה.
"ואם עכשיו הוא יראה אותי ויגיד 'מה קשור? אני בכלל מחקתי אותך'?", שיתפה. "ברגע שאלי-ה לא ידע שאני חיה, הוא בטח עשה איזשהו בלוק ברגש. פחדתי שהוא לא יצליח להוריד את החסימה הזאת".
לאחר שנפגשו מחדש, התברר לשניים כי האהבה נותרה, אך האנשים שהכירו לפני 7 באוקטובר השתנו. אלי-ה תיאר את הקושי לעבור בתוך זמן קצר מהשבי לזוגיות: "פתאום יש תכונות שאתה לא אוהב, ואתה אומר, בואנה, אני אוהב אותה, אבל וואלה, יש דברים שאני לא אוהב, ומה אני צריך את זה בכלל? מה אני צריך לריב עכשיו? לפני חודש הייתי במנהרה".
לדבריו, הבחירה להישאר בקשר נבעה מאהבה: "יש הרבה דברים קשים, אבל כמו שאני תמיד אומר, חייבים לבחור לראות את הטוב". הוא הוסיף כי הוא רואה בזיו את אם ילדיו וזוכר כי התכונות שמאפיינות אותה הן גם הדברים שרצה לפני שנחטף.
זיו סיפרה כי נקודת המפנה הגיעה כשהשניים הפסיקו להשוות בין הקשר שהיה להם לפני הטבח לבין הזוגיות שאחרי השבי. "הבנו שזאת זוגיות חדשה ושאנחנו לא אותם אנשים, והיינו צריכים לגרום לעצמנו להבין שאין את מה שהיה. אין. אתה חדש, בונה הכל מחדש".
אחד הפערים שאלי-ה זכר נגע גם לשפה שבה השתמשה זיו לאחר התקופה שעברה. "זיו פתאום התחילה לדבר איתי במילים כמו 'טריגרים' ו'התקפי חרדה'. עכשיו, אתם פה מטופלים כבר שלוש שנים, אבל אני רק חזרתי. אמרתי לה 'דברי איתי בשפה של 6 באוקטובר'. פערים מטורפים. היינו צריכים לעבוד על זה מאוד מאוד קשה".
זיו הודתה כי בתחילת הדרך הפער בין התמונה הציבורית לבין המציאות הפריע לה: "כולם מסתכלים וחושבים שהכל מושלם, אבל בהתחלה הכל לא היה מושלם. היינו צריכים לעבוד מאוד קשה בשביל להצליח לגרום לזה להיות מה שזה היום".