החלק העליון של טיל Falcon 9 מתוצרת SpaceX התרסק על פני הירח בתחילת חודש אוגוסט, וכעת חושפת נאס״א לראשונה תמונות מפורטות של המכתש החדש שנוצר בעקבות הפגיעה. המכתש, שקוטרו כ-60 רגל, כ-18 מטרים, התגלה בצילומים של מקפת הירח Lunar Reconnaissance Orbiter, המוכרת בראשי התיבות LRO.
הפגיעה התרחשה ב-5 באוגוסט 2026. מדובר בשלב העליון של Falcon 9 ששימש בינואר 2025 לשיגור משימת Blue Ghost 1 של חברת Firefly Aerospace. לאחר שסיים את תפקידו, המשיך השלב לנוע בחלל עד שמסלולו הביא אותו לבסוף להתנגשות בפני הירח.
בין 11 ל-12 באוגוסט, כשישה ימים לאחר ההתרסקות, הצליחה LRO לצלם את אזור הפגיעה מכמה זוויות ובתנאי תאורה שונים. המשימה לא הייתה פשוטה. החללית נעה בגובה של כ-60 מייל (כ-96 קילומטרים) מעל פני הירח ובמהירות של כמייל בשנייה. המהנדסים נאלצו להטות אותה במדויק כדי שהמצלמות יכוונו אל הנקודה הרצויה בזמן הקצר שבו היא חולפת מעליה.
בנאס״א הסבירו כי גם לסטייה זעירה בתזמון הייתה יכולה להיות משמעות גדולה. צילום שהתבצע אפילו עשר שניות מוקדם מדי או מאוחר מדי היה גורם לכך שאתר הפגיעה יופיע במרחק של כ-16 קילומטרים ממרכז התמונה. LRO משלימה הקפה של הירח מקוטב לקוטב בערך אחת לשעתיים, ולכן היה צורך להמתין עד שהאזור הרלוונטי יסתובב אל מתחת למסלול החללית.
הצילומים אפשרו למדענים למדוד את המכתש החדש. קוטרו כ-18 מטרים, ועומקו, לפי אורך הצל שהטיל, קטן מכשלושה מטרים. המצלמה הצרה של LRO מסוגלת לזהות פרטים שגודלם כמטר בלבד, ולכן ניתן היה לבחון גם את החומר שהועף מסביב למכתש.
דווקא החומר הזה מספק למדענים מידע מעניין במיוחד. בתמונות נראות קרניים כהות ובהירות המתפשטות מאזור הפגיעה. הקרניים הכהות מורכבות מאבק ומסלעים שהיו בקרבת פני השטח ועברו במשך תקופות ארוכות תהליכי בליה כתוצאה מרוח השמש, קרינה קוסמית גלקטית ופגיעות זעירות של מיקרו-מטאוריטים.
על פי נאס״א, ההתנגשות העיפה חומר שעבר בליה מעומק של עד כ-45 סנטימטרים. סמוך יותר לשפת המכתש נראים כתמים וקרניים בהירים יותר, שמקורם בחומר טרי יחסית שנחפר ממעמקים גדולים יותר והיה מוגן במשך זמן רב מתנאי החלל הקשים שעל פני הירח.
איתור נקודת ההתרסקות היה גם תרגיל יוצא דופן בשיתוף פעולה בינלאומי. אסטרונומים עצמאיים עקבו אחר השלב הרקטי באמצעות מידע פומבי וחישבו את מסלולו. בהמשך הצטרף מרכז CNEOS של נאס״א, המרכז לחקר עצמים קרובי ארץ במעבדה להנעה סילונית בקליפורניה, והשתמש באירוע כדי לבחון ולשפר כלים שנועדו לחיזוי פגיעות של עצמים.
החישובים המעודכנים הועברו לצוות החללית הדרום-קוריאנית Danuri, המקיפה גם היא את הירח. כמה שעות לאחר הפגיעה צילמה החללית הקוריאנית את המכתש באמצעות המצלמה ברזולוציה גבוהה שלה. התברר כי התחזית של נאס״א החטיאה את נקודת הפגיעה בפחות מקילומטר אחד בלבד.
לאחר מכן העביר צוות Danuri את הקואורדינטות לנאס״א, שאפשרו למהנדסי LRO לתכנן בצורה מדויקת יותר את סדרת הצילומים שלהם. השוואה בין תמונות שצולמו לפני הפגיעה לבין אלה שצולמו אחריה אפשרה לקבוע את מרכז המכתש בדיוק רב.
מעבר לתמונה המרשימה של מכתש חדש שנוצר למעשה בזמן אמת, בנאס״א רואים באירוע הזדמנות מדעית. מאחר שמועד הפגיעה, העצם הפוגע ומיקומו ידועים בצורה טובה יחסית, החוקרים יכולים להשוות בין האנרגיה והמסלול של העצם לבין גודל המכתש ופיזור החומר סביבו. הנתונים יכולים לסייע להבנה טובה יותר של האופן שבו פגיעות יוצרות ומשנות מכתשים על פני הירח.
האירוע גם המחיש את יכולתם של חוקרים מכמה מדינות לעקוב אחר עצם מלאכותי בחלל, לחזות היכן יפגע ולאתר את תוצאות ההתנגשות זמן קצר לאחר מכן. במקרה הזה, חתיכת רקטה שסיימה את משימתה הפכה בעל כורחה לניסוי פגיעה בקנה מידה מלא - והשאיר אחריו מכתש חדש על פני הירח.
