אירופה מתעוררת מאוחר? סין משתלטת על מרוץ העולמי

לדברי ה־VDMA, רובוטיקה אנושית, המכונה לעיתים גם ״בינה מלאכותית פיזית״, אינה עוד תחום ניסיוני בלבד. מדובר בטכנולוגיה שעשויה לשנות פסי ייצור, מחסנים, חנויות, שירותים לוגיסטיים ומגוון עבודות פיזיות, באמצעות שילוב בין מערכות AI, חיישנים מתקדמים, מנועים ויכולות תנועה עצמאיות.

הקריאה האירופית מגיעה על רקע הופעת הבכורה הדרמטית של Unitree בבורסת STAR בשנגחאי. מניית יצרנית הרובוטים הסינית, הנחשבת לאחת החברות המזוהות ביותר עם תחום הרובוטים האנושיים במדינה, זינקה ביותר מ־500% ביום המסחר הראשון שלה. המניה נפתחה סביב 1,100 יואן, לעומת מחיר הנפקה של 150.80 יואן למניה, והעמידה את שווי החברה על יותר מ־11 מיליארד דולר.

ההנפקה גייסה לפי הדיווחים כ־900 מיליון דולר, לאחר ביקוש חריג מצד משקיעים קמעונאיים. מבחינת התעשייה האירופית, מדובר לא רק באירוע פיננסי בולט, אלא בהוכחה לכך שסין בונה במהירות תשתית עסקית, יצרנית ומימונית סביב שוק הרובוטים של העתיד.

המספרים מדגישים את עוצמת הפער: משלוחי הרובוטים האנושיים בעולם הגיעו לכ־19,100 יחידות במחצית הראשונה של 2026 - זינוק של 272% לעומת כ־5,100 יחידות בתקופה המקבילה אשתקד. לפי נתוני חברת המחקר Smart Analytics Global, יצרנים סיניים היו אחראים ליותר מ־97% מהמשלוחים בתקופה זו.

בראש השוק ניצבת AGIBOT משנגחאי, עם נתח עולמי של 44% וכ־8,400 יחידות. אחריה נמצאת Unitree מהאנגג’ואו, עם כ־5,900 יחידות. יותר מ־70% מהפריסות בוצעו בקרב לקוחות תעשייתיים ומסחריים, לעומת כ־50% בלבד שנה קודם לכן - סימן לכך שהטכנולוגיה מתחילה לעבור משלב ההדגמות אל שימושים עסקיים ממשיים.

התחזיות מצביעות על כך שהשוק עשוי להגיע לכ־60 אלף משלוחים כבר עד סוף 2026, ולכ־500 אלף יחידות בשנת 2030. אם התחזיות יתממשו, הרובוט האנושי עשוי להפוך בתוך שנים ספורות למרכיב משמעותי במפעלים, במחסנים ובמרכזים לוגיסטיים ברחבי העולם.

לאירופה יש מסורת עמוקה של אוטומציה תעשייתית, ייצור מכונות מדויקות ורובוטיקה למפעלים. אולם לפי ה־VDMA, יתרון זה לבדו אינו מבטיח הצלחה בשוק החדש. היבשת עדיין חסרה אסטרטגיה מתואמת, הון בהיקף מספק ויכולת לייצר רובוטים אנושיים בקנה מידה רחב — ובפועל, אף חברה אירופית אינה נמנית כיום עם מובילות המשלוחים העולמיות בתחום.

ברקע ניצבת גם התחרות הרחבה בין סין לארצות הברית על שליטה בטכנולוגיות אסטרטגיות. שתי המעצמות מתייחסות לרובוטיקה האנושית כתחום בעל השלכות על פריון העבודה, חוסן שרשראות האספקה, ביטחון תעשייתי ועצמאות טכנולוגית.

ב־VDMA מבקשים כעת להפוך את הדיון האירופי ממחקר ופיתוח בלבד למדיניות תעשייתית מלאה: השקעות, תמריצים לייצור, גישה לרכיבים קריטיים, רגולציה תומכת והאצה של פרויקטי פיילוט במפעלים. המסר לבריסל ולברלין ברור: אם אירופה לא תפעל במהירות, היא עלולה למצוא את עצמה קונה בעתיד את הרובוטים שיפעילו את המפעלים שלה - מסין.