סינגפור חשפה אבטיפוס למרכז נתונים ביולוגי, המשתמש בנוירונים חיים שגודלו מתאי גזע אנושיים לצורך עיבוד מידע. המיזם, שמפותח בשיתוף בית הספר לרפואה Yong Loo Lin של האוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS), מפעילת הדאטה סנטרים DayOne והסטארט-אפ האוסטרלי Cortical Labs, מציג כיוון חדש למחשוב עתיר ביצועים וליישומי בינה מלאכותית — כזה שעשוי לצרוך פחות חשמל באופן משמעותי לעומת שרתים מבוססי סיליקון.
המערכת הראשונית, שהוצגה ב-NUS Life Sciences Institute, כוללת מתקן שרתים אחד עם 20 יחידות מחשוב ביולוגיות מדגם CL1 של Cortical Labs. מדובר במתקן השרתים הביולוגי המשולב הראשון בעולם שפועל באופן עצמאי. במהלך ההדגמה נבחנה פעילות של רשתות נוירונים בזמן אמת, לצד שילוב של מערכי מיקרו-אלקטרודות שמעבירים אותות חשמליים בין החומרה לבין התאים החיים.
כך זה עובד
הטכנולוגיה, המכונה לעיתים “Wetware”, משלבת נוירונים שגודלו במעבדה על גבי שבב סיליקון המצויד באלקטרודות. השבב שולח גירויים חשמליים אל הנוירונים וקולט את תגובתם, בעוד שמערכת תוכנה מתרגמת את הפעילות העצבית לפעולות חישוביות. בכל יחידת CL1 נמצאים לפחות 200 אלף נוירונים שגודלו במעבדה, אשר מתקשרים עם המחשב באמצעות אותות חשמליים.
בניגוד למעבדים רגילים, התאים במערכת אינם “רכיב” דומם: הם זקוקים לתנאי חיים מבוקרים, להזנה תקופתית ולמערכת המספקת להם חמצן, פחמן דו-חמצני וחנקן. המטרה היא לנצל את היכולת הטבעית של רשתות עצביות ללמוד, להסתגל ולפעול ביעילות אנרגטית גבוהה - במיוחד במשימות שבהן יש מעט נתונים זמינים או תנאים משתנים.
30 וואט ליחידה
לפי Cortical Labs, יחידת CL1 צורכת כ-30 וואט בלבד, לעומת מעבדי GPU מתקדמים שיכולים להגיע למאות וואטים ואף לכ-600 וואט. לכן, מלבד צריכת החשמל, הטכנולוגיה עשויה להפחית גם את עומס הקירור - אחת ההוצאות האנרגטיות המרכזיות במרכזי נתונים המפעילים מערכות AI. עם זאת, מדובר עדיין בפלטפורמה בשלבי ניסוי ואימות, ולא בתחליף מוכח למעבדי GPU באימון מודלי בינה מלאכותית גדולים.
המערכת בסינגפור נכנסה לפעילות ב-16 ביולי, ולפי דיווחים מקומיים, צוותי המעבדה מטפלים בתאים מדי שלושה ימים באמצעות תערובת הכוללת סוכרים, רכיבי תזונה ומאזני חומציות.
מהמעבדה לדאטה סנטר
הפרויקט ב-NUS נועד לשמש שלב אימות לפני מעבר אפשרי לסביבת ייצור מסחרית במתקן של DayOne בסינגפור. אם הבדיקות יעמדו ביעדים טכנולוגיים, אנרגטיים, בטיחותיים ורגולטוריים, השותפות שוקלות הרחבה הדרגתית של הפרויקט להיקף של עד 1,000 יחידות CL1.
הטכנולוגיה כבר מוצעת במתכונת גישה מרחוק: לפי דיווח ב-The Straits Times, לקוחות יכולים לשכור גישה למשאבי חישוב של יחידת CL1 תמורת 2,200 דולר בחודש. בין תחומי השימוש האפשריים שמציינות החברות והאוניברסיטה: גילוי תרופות, מחקר רפואי ונוירולוגי, רובוטיקה, אבטחת סייבר ואופטימיזציית אנרגיה.
לא תחליף מיידי - אלא מסלול חדש
הבטחת המיזם אינה להפוך כל מרכז נתונים ל”מוח חי”, אלא להציע ארכיטקטורת מחשוב משלימה למשימות מסוימות. הצלחתו תלויה בשאלות שעדיין דורשות הוכחה: יכולת שחזור וייצור בקנה מידה גדול, אמינות לאורך זמן, עמידה בתקני בטיחות ביולוגית, רגולציה, עלות תפעול והיתרון הממשי מול חומרת AI קונבנציונלית.
אם הניסוי בסינגפור יצליח, הוא עשוי לסמן מעבר מעניין: ממחשוב שנשען בלעדית על סיליקון, למערכות היברידיות שבהן ביולוגיה וחומרה דיגיטלית פועלות יחד.
