הפרשן הפוליטי עמית סגל ניתח היום (שני) את שיעור ההצבעה בפריימריז בליכוד, והעלה אפשרות שלפיה החשש מכוחם של המתפקדים החופשיים הוא אחת הסיבות לכך שהמפלגה לא עברה להצבעה דיגיטלית.
לדברי סגל, בהצבעות ידניות בפריימריז נרשמים בדרך כלל שיעורי הצבעה של 50% עד 55%. במפלגת העבודה הגיעו בעבר הנתונים ל־60% עד 70% בתקופתו של בנימין בן אליעזר, כאשר לדבריו הדבר התרחש "לרוב עקב זיופים".
לעומת זאת, הצבעה דיגיטלית מעלה משמעותית את שיעור ההשתתפות. סגל הצביע על הפריימריז במפלגת הדמוקרטים, שבהם שיעור ההצבעה הגיע ל־85% ואף יותר.
לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו חשש במשך שנים ממתקפות סייבר על מערכת הצבעה דיגיטלית. "היה לו בראש התערבות של מדינה זרה כדי להרוס את הרשימה", כתב סגל. אלא שלאחר בחירות 2022 השתכנע נתניהו, לדבריו, כי המהלך בטוח.
הצבעה בהשתתפות רחבה הייתה עשויה לפגוע בכוחן של הקבוצות המאורגנות בליכוד, ובהן הקבוצות המזוהות עם דוד ביטן וחיים כץ. ככל שמספר המצביעים גדל, כוחם היחסי של קבלני הקולות ושל הדילים הפנימיים נחלש.
אז מדוע הליכוד לא עבר להצבעה דיגיטלית גם הפעם? סגל הדגיש כי מדובר בהערכה שלו: "הניחוש שלי הוא שהבעיה של נתניהו הפעם היא דווקא המצביעים החופשיים".
כדוגמה הצביע סגל על חברת הכנסת טלי גוטליב, שאינה מופיעה לדבריו בדילים, אך נהנית מתמיכה בקרב מתפקדים בודדים. מנגד, בתמורה לשריונו של חיים כץ, קיבל נתניהו מועמדים מטעמו ברשימת המומלצים הגדולה של התעשייה האווירית.
סגל סיכם כי אם הליכוד היה פותח את שורותיו ומאמץ הצבעה דיגיטלית, הוא עשוי היה להגיע למאות אלפי מצביעים חדשים, שאינם מעוניינים להיות תלויים בדילים. לדבריו, השתתפות רחבה כזו הייתה יכולה להוביל ל"נבחרת טובה בהרבה מזו שתיבחר כנראה הלילה".
