אירופה מתמודדת הקיץ עם אחד ממשברי האקלים הקשים בתולדותיה: גלי חום ממושכים, בצורות חריפות ונהרות המתקרבים לשפל היסטורי פוגעים במנועי הצמיחה של היבשת - מחקלאות ותעשייה ועד אנרגיה, תחבורה וסחר. הנזק כבר נמדד בעשרות ובמאות מיליארדי אירו, אך שוקי המניות ביבשת ובארה״ב ממשיכים לרשום שיאים, כאילו הסיכון הכלכלי טרם חלחל למחירי הנכסים.
בצרפת, השרה לאיכות הסביבה מוניק ברבו העריכה בשבוע שעבר כי העלויות הישירות והעקיפות של הקיץ עלולות להסתכם ב־10 עד 15 מיליארד אירו - כ־0.5% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. לפי הערכת הבנק ההולנדי טריודוס, הנזק הכולל לכלכלת האיחוד האירופי עשוי להגיע לכ־180 מיליארד אירו, או כ־1% מתוצר האיחוד - סכום הדומה להיקף הצמיחה הכלכלית החזויה של אירופה לשנת 2026.
זוהי המחשה לעד כמה המשבר התרחב. מרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית דיווח ב־11 באוגוסט כי מחצית משטחי האיחוד האירופי ובריטניה נמצאים ברמה כלשהי של בצורת. צרפת רשמה את חודש יולי החם ביותר מאז שנת 1900, כאשר כמות המשקעים הייתה נמוכה בכמעט 70% מהממוצע העונתי. באוסטריה, אזורים מסוימים קיבלו מאז אמצע יוני פחות מרבע מכמות הגשם הרגילה, והנזק לחקלאות בלבד מוערך בכמיליארד אירו.
הפגיעה אינה מסתכמת בשדות וביבולים. בנמל דואיסבורג הזהירו כי הפעילות מתקרבת לשיתוק, בעוד קבוצת תיסנקרופ נאלצה לצמצם את ייצור הברזל הגולמי במפעליה בעיר בשל הקושי להעביר חומרי גלם בנתיבי השיט הרדודים.
גם ייצור החשמל נקלע ללחץ. מפלס המים הנמוך בדנובה אילץ את תחנת הכוח הגרעינית פאקש בהונגריה לצמצם באופן חד את תפוקתה - לכ־10% בלבד מקיבולת של 2,000 מגה־ואט. במקביל, מחירי האנרגיה מגיבים: חוזה הגז האירופי המוביל נסגר ב־13 באוגוסט במחיר של 61 אירו למגה־ואט־שעה, כמעט פי שניים מרמתו באותו תאריך ב־2025.
ההשלכות החברתיות קשות לא פחות. לפי הערכות שפורסמו באירופה, גל החום החריג בין אמצע יוני לתחילת יולי נקשר ללפחות 14 אלף מקרי תמותה עודפת בשש המדינות שנפגעו במיוחד. לצד האובדן האנושי, גלי החום מפחיתים את פריון העבודה, משבשים את פעילותם של מפעלים ותשתיות, מעלים את עלויות הביטוח ומייקרים מזון וחשמל עבור משקי הבית.
אלא שבשוקי ההון התמונה שונה לחלוטין. הבורסות בפריז, פרנקפורט, מדריד ומילאנו רשמו שיאים חדשים באוגוסט, וכך גם המדדים המרכזיים בוול סטריט. אנליסטים בבית ההשקעות Metzler Asset Management טענו כי השווקים נוטים לקוצר ראייה, משום שסיכוני האקלים אינם מתיישבים עם מחזורי ההשקעה הקצרים. ג׳ון פלאסארד מבית Cite Gestion בז׳נבה הגדיר את מצב הרוח בקרב המשקיעים כ״הכחשה מוחלטת״, וטען שחברות רבות עדיין אינן מדברות בפומבי על השפעת גלי החום על פעילותן.
החשש של כלכלנים הוא שהפער בין המציאות הפיזית לבין תמחור השווקים לא יוכל להימשך לאורך זמן. איפק אוזקרדסקאיה, אנליסטית ב־Swissquote, מזהירה מתרחיש של סטגפלציה: שינויי האקלים עלולים להחליש צמיחה ופריון במקביל להעלאה מתמשכת של מחירי המזון, האנרגיה והביטוח - ולדחוף את האינפלציה כלפי מעלה.
הקיץ האירופי של 2026 עשוי, לפיכך, להפוך למבחן משמעותי לא רק ליכולת של ממשלות להתמודד עם אסונות אקלים, אלא גם ליכולת של חברות, בנקים ומשקיעים להפנים שהתחממות גלובלית אינה עוד סיכון תיאורטי לטווח ארוך. היא כבר פוגעת בנתיבי המסחר, במפעלים, בחשבון החשמל ובכיס של הציבור.
