
הפעם הראשונה שציבור גדול שאינו נוהג לומר סליחות בבתי הכנסת בחודש אלול נחשף לפיוט סליחות מקורי בעיבוד חדשני ואפילו פורץ דרך בחדשנותו מבחינת הכלים והעיבוד הרוקיסטי, הייתה על במת תיאטרון הבימה בהצגה "בוסתן ספרדי".
ההצגה האהובה ומרובת השחקנים שהועלתה בישראל יותר מאלף פעמים עד היום, הציגה תמונות מחיי שכונה ירושלמית של פעם ואחת מהן הייתה ההשכמה לסליחות ברחובות ירושלים. השיר שבוצע במקור בסולו מרשים בתחילתו של השחקן והזמר גיא זוארץ היה "אדון הסליחות" בעיבוד מודרני אך עם נאמנות ברורה למקור של הזמרת והמוזיקאית יהודית רביץ.
שנים רבות אחרי הצגת הבכורה, סיפר זוארץ בראיון לתכנית המעגל עם דן שילון שעסקה בנשיא החמישי יצחק נבון סיפור משעשע על הפיוט הזה, שעיקרו בקיצור חוסר יכולתו של השחקן להגות את האות ח’ במילה סליחות כמו ספרדי אסלי, וההתעקשות של כותב ההצגה נבון שישתדל לעשות זאת באופן מיוחד בהצגה בירושלים כדי לתת כבוד לספרדים המייסדים, וכשזוארץ הצליח הוא קיבל מנבון זר פרחים עד הבית.
אבל מה כל זה קשור לפיוט "אדון הסליחות"? שעם כל הכבוד להתעקשות של הנשיא והמחזאי נבון על הגיית האות ח’ כהלכה, לא הוא כתב את המילים לפיוט המושר והמוכר, ולמעשה איש אינו יודע מי אחראי להיווצרות היצירה שככל הנראה והנשמע אין ישראלי שלא שמע אותה לפחות פעם אחת בחייו.

מי כתב את זה?
הנתון המדהים ביותר בהקשר לפיוט הידוע והאהוב "אדון הסליחות" הוא שאין ליצירה מחבר מוכר רשמי וידוע בוודאות, וגם הלחן הפשוט והסוחף זכה לתיוג המעורפל והמסתורי "עממי/ מסורתי".
בכל זאת, יש כמה נקודות שיכולות לשפוך אור על הניגון שכולנו יודעים לשיר אבל לא יודעים מי שר אותו בפעם הראשונה: (המידע המלא נמצא באתר ארכיון הצליל בספריה הלאומית)
- הפיוט "אדון הסליחות" נולד בימי הביניים, בתקופת תור הזהב בספרד או גאוני בבל הפיוט בנוי בשיטת אקרוסטיכון אלפביתי פשוט (מ-א’ עד ת’), ובניגוד לכמה שירי שבת ידועים שם המחבר לא רמוז בראש הבתים..
- הפרופסור והאתנומוזיקולוג הישראלי אדווין סרוסי משייך את הלחן הידוע של "אדון הסליחות" לקהילות היהודיות תחת הקיסרות העות’מאנית וייתכן שנוצר בחאלב שבסוריה או באיזמיר בטורקיה.
- הלחן המוכר עד היום של "אדון הסליחות" הופיע לראשונה בתווים בשנת 1923 בספרו של המוזיקולוג בנימין הרץ "אוצר מנגינות ישראל" (כרך 4) שייחס אותו לניגונים המסורתיים של ארם-צובא (חאלב שבסוריה).
הפרטים הקטנים בין השורות
להיט משנת 2000 : לפני יותר מ-20 שנה נשטפה ישראל בגל חדש של מסורת במצעדי הפזמונים, שאותו הובילו בהמשך העשור זמרים ותיקים כמו יהורם גאון ואהוד בנאי, וחדשים כמו חנן בן-ארי וישי ריבו (שכזכור פרסם אלבום שלם עם תפילות הימים הנוראים).
כולם שרים עכשיו: הלחן המיוחד של "אדון הסליחות" הוא בסגנון הפייטני-ספרדי "סולם מקאם" שכאילו מכריח את כולם להצטרף בשירה אדירה, ובכוונה אינו מיועד לחזן מוביל אלא לקהל רב. ההוכחה היא שנוסח הסליחות המשולב שמקובל בשנים האחרונות בבתי כנסת רבים ברחבי הארץ הביא את השיר גם לקהל האשכנזי וגרם לאחדות יפה שמוצפת ברשת כל שנה בסרטונים ויראליים מהכותל בימי סליחות.
בן אדם מה לך נרדם: סליחות כידוע אמורות לעורר לתשובה, אבל במאה ה-19 השירה האדירה של היהודים באישון לילה עוררה דווקא את חמת זעמם של העות'מאניים והגויים שרצו לישון בשקט..
לסיכום:
“אדון הסליחות" זה "להיט ויראלי ייחודי של העם היהודי" וגם אם אין לו מחבר יש לו נשמה!
