"הפשוטע" היא אחת הסדרות המדוברות של התקופה, שנולדה מתוך עמוד האינסטגרם הפופולרי באותו השם והביאה למסך את ההומור, השפה והרפרנסים שהפכו אותו לתופעת רשת. במרכז העלילה עומדת בצי, צעירה מאופקים שחייה משתנים אחרי שהחתונה שלה מתבטלת, והיא מוצאת את עצמה מתחילה מחדש בתל אביב - בין לימודים, חברויות, זוגיות והמפגש עם העולם התל אביבי הצעיר והחילוני.
את בצי מגלמת אושרית סרוסי, שהיא הרבה יותר מהכוכבת הראשית של הסדרה: היא גם אחת היוצרות והכותבות שלה. אלא שבתוך כל הבדיחות, הדמויות והרגעים הקומיים, יש פרט אחד שמושך את העין - ומאחוריו מסתתר סיפור מעניין במיוחד.
למרות שהדמות שהיא מגלמת חילונית והסדרה כולה מתרחשת באווירה חילונית מאוד, סרוסי עצמה מנהלת אורח חיים דתי - ונראה שגם כשהגיעה לתפקיד הראשי באחת הסדרות המדוברות של התקופה, היא לא ויתרה על העקרונות שלה.
הדמות חילונית - אבל השחקנית דתייה
סרוסי מנהלת אורח חיים דתי, אך הדמות הראשית שהיא מגלמת ב"הפשוטע" רחוקה מלהיות דמות דתית. בצי חיה בעולם חילוני לחלוטין, והאמונה של השחקנית שמגלמת אותה אינה חלק מהסיפור של הדמות. ובכל זאת, כשמסתכלים על הלבוש שלה לאורך הפרקים, קשה שלא לשים לב להבדל.
סרוסי מופיעה לאורך הסדרה בחצאיות ובלבוש צנוע יחסית. הדבר בולט אפילו יותר בסצנות שבהן הבחירה הזאת לכאורה מורכבת יותר - למשל בסצנות של ים ובריכה.
כאשר הדמויות האחרות מופיעות בבגדי ים רגילים ולעיתים חשופים יותר, סרוסי נשארת בלבוש סגור וצנוע בהרבה, הכולל גם חולצה וחצאית. והדבר המעניין הוא שהסדרה לא נעצרת כדי להסביר את הבחירה הזאת או להפוך אותה לחלק מהעלילה. היא פשוט נמצאת שם, כחלק טבעי מהדמות ומהעולם שנבנה סביבה.
לא רק הכוכבת - גם מאחורי הסדרה
וכאן הסיפור הופך למשמעותי אפילו יותר. סרוסי אינה שחקנית שהצטרפה לפרויקט קיים ונאלצה להתאים את עצמה אליו. היא אחת היוצרות והכותבות של הסדרה, ובמקביל מגלמת את הדמות הראשית שעליה נשענת העלילה.
במקום ליצור לעצמה דמות דתייה שתפתור מראש את ההתנגשות האפשרית, היא מגלמת צעירה חילונית בתוך עולם חילוני - ומראה שגם בתוך עולם כזה אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שמאפשרים לה להישאר נאמנה לגבולות שלה.
הצניעות שלה לא הפכה לנושא של הסדרה, אבל גם לא נעלמה ממנה.
"יש לי את הקווים הברורים שלי"
הבחירה הזאת מתחברת גם לדברים שאמרה סרוסי בעבר על המקום של האמונה בתוך הקריירה שלה. לאורך השנים היא דיברה על הגבולות שהיא מציבה לעצמה כשחקנית ועל כך שגם בעולם הבידור יש דברים שעליהם היא אינה מוכנה לוותר.
בין היתר, סרוסי סיפרה בעבר כי גם אם תוצע לה עבודה משתלמת במיוחד, היא לא תסכים להצטלם בשבת. מבחינתה, כאשר הפקה באמת רוצה שחקן מסוים, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לו לבצע את התפקיד בלי לפגוע בעולם הערכים שלו.
וכשמסתכלים היום על "הפשוטע", נראה שהגישה הזאת מקבלת ביטוי גם על המסך.
להצליח בלי לוותר בדרך
וזה אולי אחד הדברים היפים ביותר בסיפור של סרוסי. בתעשייה שבה נדמה לפעמים ששחקן או שחקנית צריכים להסכים לכל מה שהתפקיד דורש כדי להתקדם, היא מציגה אפשרות אחרת.
אפשר ליצור, לכתוב, לככב בתפקיד הראשי ולהוביל סדרה מצליחה - ועדיין להחליט שיש דברים שעליהם לא מוותרים.
עבור אנשים מאמינים יש כאן גם מסר רחב יותר. לפעמים החשש הוא ששמירה על גבולות ועל עקרונות תסגור דלתות, אבל הסיפור של סרוסי מציג אפשרות אחרת: להישאר נאמן לאמונה ולדברים שחשובים לך, לעבוד קשה ולמצוא את הדרך להצליח גם בלי להתפשר עליהם.
וב"הפשוטע" זה אולי החלק היפה ביותר: ההתאמות שנעשו עבור הגבולות של סרוסי לא פוגעות בדמות הראשית ולא מרגישות מאולצות. להפך - הן משתלבות בה בטבעיות, עד שאפשר לצפות בסדרה מבלי לעצור ולחשוב עליהן בכלל.
