המוח הבוגר עשוי להיות בעל יכולת תיקון עצמית רחבה יותר מכפי שסברו עד היום. חוקרים מאוניברסיטת ציריך זיהו מנגנון חדש שבאמצעותו תאים מסוג אסטרוציטים - תאי גלייה בעלי תפקיד מרכזי בתחזוקת רקמת המוח - יכולים לשקם אזורים שנפגעו ולבנות מחדש רשתות תאיות שנהרסו.
המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience, נערך בהובלת צוות מהמכון לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה באוניברסיטת ציריך, בראשות פרופ' ברונו ובר. החוקרים השתמשו במיקרוסקופיה דו-פוטונית כדי לעקוב במשך שבועות אחר מוחם של עכברים חיים ולתעד את התגובה לנזק ברקמה.
עד כה, ההנחה המקובלת הייתה כי אובדן אסטרוציטים במוח הבוגר הוא נזק שקשה מאוד להשלים. אסטרוציטים, המכונים לעיתים "תאי כוכב" בשל צורתם, אינם רק תאי תמיכה: הם מספקים לנוירונים חומרי הזנה, מסייעים בוויסות זרימת הדם ושומרים על הסביבה הכימית התקינה של רקמת המוח.
אלא שהמחקר החדש מצא תת-קבוצה של אסטרוציטים בשולי האזור הפגוע, אשר נכנסת לפעולה לאחר פגיעה. תאים אלה אינם מסתפקים בחלוקת תאים רגילה. במקום זאת, הם שולחים גרעינים של תאי-בת חדשים דרך שלוחות ארוכות של התא, עד לאזורים המרוחקים יותר של הרקמה הפגועה - שם הם מסייעים למלא מחדש את הרשת האסטרוציטרית.
לדברי החוקרים, מדובר במנגנון שלא תועד קודם לכן, והוא מעיד על יכולת התחדשות משמעותית של המוח הבוגר. הצוות גם מיפה שורה של גנים ומסלולי איתות שמופעלים באופן זמני בזמן תהליך התיקון. מסלולים אלה עשויים בעתיד להפוך ליעדים אפשריים לפיתוח טיפולים שיגבירו את שיקום הרקמה לאחר מחלה או פגיעה.
לממצאים עשויה להיות משמעות מיוחדת עבור מצבים רפואיים שבהם אסטרוציטים נפגעים או נהרסים, בהם חבלות מוחיות וכן מחלת הספקטרום של נוירומיאליטיס אופטיקה - מחלה אוטואימונית נדירה שבה נוגדנים של מערכת החיסון תוקפים אסטרוציטים.
עם זאת, מדובר בשלב מוקדם של המחקר: התוצאות הושגו במודלים של עכברים, ועדיין לא ברור אם אותו מנגנון פועל באותה צורה גם במוח האנושי. למרות זאת, המחקר מחזק את ההבנה כי אסטרוציטים הם הרבה מעבר ל"תאי תמיכה" פסיביים, ומציב אותם בחזית המחקר על זיכרון, תפקוד מוחי ושיקום לאחר נזק נוירולוגי.
