הפרשת תרומות ומעשרות מתבואת השדה פירות וירקות, זו מצווה יהודית מפורסמת לכל אדם, כדי להודות למי שאמר והיה העולם.
בפרשת השבוע "ראה" מופיע ציווי בהקשר זה בצמד מילים: "עשר תעשר", ובגמרא מסכת שבת למדנו את ההסבר המורחב: "עשר בשביל שתתעשר".
פרשנים תהו מדוע המקפיד להפריש ממזונו או מקור פרנסתו עשירית לצדקה יזכה להיות עשיר, כי אברהם אבינו לימד את הדורות הבאים שאין ברצונו להיות "מעושר" על ידי אחרים. כשמלך סדום אמר לו : "תן לי הנפש והרכוש קח לך" סירב אברהם לקחת מהשלל אפילו משהו קטן וחסר חשיבות כחוט או שרוך נעל כדי שהמלך הסדומי לא יאמר "אני העשרתי את אברהם". ובמסכת אבות נכתב הכלל הידוע לרבים שהסתבכו בענייני כספים חלילה : "מרבה נכסים מרבה דאגה". אז מדוע למדה הגמרא שיש לעשר כדי להתעשר?
מפרש האדמו"ר מגור את ההסבר "עשר בשביל שתתעשר" : "אם התורה מבטיחה עושר בעד מעשר, הרי אין זאת אלא שעושר זה הוא עושר של ברכה ולא מסוג העושר שעליו הכתוב אומר: "עושר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת, ה, י"ב). לפיכך דרשו חכמינו על ברכת המעשר: 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די- עד שיבלו שפתותיכם מלומר די'- שאף על פי שלגבי עושר נקוט בידינו הכלל: 'מי שיש לו מנה- רוצה מאתיים', הרי העושר הזה הוא מסוג אחר לחלוטין, שהוא מביא רק אושר ושביעות רצון", למשל בהשקעת ממון בהידור מצוות, תמיכה בתלמידי חכמים ומתן בסתר למי שעדיין לא זכה לעשר מספיק מכספי פרנסתו כדי להתעשר.
הפרשנות המחכימה של האדמו"ר מגור מזכירה לנו את דרכו הייחודית של משה רבנו ביציאת מצרים, כשלקח עמו את עצמות יוסף לקבורה בישראל במקום נכסים חומריים. על זה נאמר "חכם לב ייקח מצוות", והשנה ששבת פרשת ראה היא גם שבת בה מברכין חודש אלול זו נקודה למחשבה שראוי להתחיל להצטייד במצוות ומעשים טובים בחודש הרחמים והסליחות לפני ימי הדין של העולם כולו וכפרת עוונותינו ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שבעזרת השם נזכה כולנו לפרנסה בכבוד שתאפשר להיות עשירים במצוות ומאושרים ושמחים בחלקנו, ובוחרים בחיים שיש בהם כל יום בחיינו.
שבת שלום!