יש אנשים מוזרים שטסים למדבריות הלוהטים של דובאי באוגוסט, ויש כאלה שיעדיפו מראש את האדמת פניהם כחומץ בן יין בחופי הכינרת או בשינוי גיאוגרפי מרחיק לכת אך באותו עומס חום קיצוני באילת שם הים האדום הופך את פרצוף הנופשים לצבע שנתן לו את שמו.
הסיבה לכך היא שהישראלים רוצים להראות במופגן שהם אינם מפחדים משמש בדיוק כמו שהם לא פוחדים מחושך או מהאיראנים, ומורחים שכבה דקה מן הדקה של קרם הגנה עם הבטחה שחצנית לכל מי שמזהיר אותם ש-"יהיה בסדר".
ובאמת, הם בסדר גמור בלילה כשהמזגן בחדר האירוח מכוון ל-18 מעלות והם מחבקים אותו מרוחים באלו-וורה מכף רגל ועד קודקוד ומכים על חטא ועל האזורים שלא הפכו ללובסטר פריך על שלא מרחו שכבה שניה ושלישית של הגנה ממכת השמש בהא הידיעת הארץ.
לפעמים ילידי הארץ אינם מבינים מה מיוחד כל כך בארצנו שטופת החמה ומייבשת הנשמה, כשהם מציינים בהתפעלות מקומות מדהימים כמו מדבר מוהבי והשקיעות והזריחות על מקדשי ה-"עבודה זרה" בתאילנד. אבל הם לא מבינים, שתפיסת הרגע הנכון של השקיעה או הזריחה מעל אגמים וימים בארץ הקודש זה מראה נדיר שאי אפשר להסביר במילים. צריך לראות זאת בעיניים, ולהרגיש בנשמה.
זו אותה השמש
חשוב להבין ולהפנים שהשמש שאנחנו רואים בנופי הארץ היפים, היא אותה השמש שנראה בכל מקום בעולם.
אז אולי לשם שינוי במקום להסתנוור מהבלי העולם הזה שמוצגים תמיד בגדול וענק יותר מכפי שהם באמת, כדאי לחזור למקומות הפשוטים והיפים בצפון שצריך כעת חיזוק יותר מתמיד ובדרום שעדיין מתאושש מאבדן התיירים מאז השבעה באוקטובר, ולהאמין ליהורם גאון שברוך השם ותודה לקל ולקול עדיין שר גם בקיץ הזה מול אולמות מלאים:
"הייתי בפריז וגם ברומא, ראיתי את שבעת פלאי תבל, בקוטב הצפוני וגם דרומה- אך אין מקום כמו ארץ ישראל".
במיוחד בזמן הזה שלא כל כך אוהבים ישראלים בתפוצות ובמקום להזמין אותם לבוא לבקר או להצטרף להסכמי שלום עם ישראל, תובעים אותה בבתי דין בינלאומיים ומאיימים במעצרם של אישי ציבור ישראלים אם רק ידרכו בחו"ל. ועל זה נאמר: לא צריך טובות והחצר האחורית של ישראל יפה יותר מה-"שטאנץ אליזה" הצרפתי (למרות שלמרבה הצער בשל ההתחממות העולמית לשתי המדינות יש סיכוי גבוה לשריפה באותה מידה ולא רק בקיץ).
שמש בגבעון-דום- ותיק תיירות היום!
אחד הדברים השכיחים ביותר בחופשה זה לרצות שהיום יתארך כדי להספיק להנות מכל החוויות, אבל מצד שני להבין שבשלב כלשהו כמו שכתבה המשוררת הלאומית נעמי שמר ז"ל : "ולפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות"- ומזל שבמלונות אסור חצוצרות וכינורות- ובשלב כלשהו צריך לסגור את היום, ומחר להתחיל מבראשית.
אם כבר הזכרנו ספר תנ"ך, היה רק מנהיג אחד שהצליח לעצור את הזמן ולמנוע את שקיעת החמה בזמנה ואת עליית הירח לאוויר בעתו וזה יהושע משרת משה, שכזכור אמר בקול על ארץ ישראל : "טובה הארץ מאד מאד!" , אבל חשוב לזכור שזה היה מקרה חד פעמי לצרכי השלמת מהלכים אסטרטגיים כדי להכות באויבי ישראל עוד מכה אחת אפיים שלא ישכחו עד שנות האלפיים. מעניין איפה ישנם עד אנשים כמו האיש יהושע ההוא שמסוגלים לעצור את הזמן כדי להשיג את הניצחון המוחלט.
מכיוון שאי אפשר לכתוב היום משהו בלי התייחסות לבחירות הקרבות, מעניין מתי יגיע היום בו פוליטיקאי בהווה או לעתיד יהיה חזק מספיק כדי לדרוש מראש את תיק התיירות. האדם הזה יהיה אחראי לכך שלא נצטרך לקטר על מה שאומרים עלינו בקטאר- כי כולם יגיעו לפה ואחרי שבוע אחד יבינו לבד שיש לנו ארץ נהדרת(במציאות, לא בטלוויזיה).
איזה BS!!! "מקדשי עבודה זרה".... זה הכי טוב שהצלחת?