"פתאום הרגשתי כמה שהוא חסר": נונו על הגעגועים לאבא 

אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר, והכל שוב השתנה מקצה לקצה. האלבום הוקפא, נגנז, ונותר במגירה – עד עכשיו. כמעט ארבע שנים אחרי שנכתב, נונו משחררת את "הגנוז": סוכריה מרקדת של פופ על ספידים, השזורה בטקסטים שנונים, חשופים ומפתיעים.

הקפסולה שנעצרה ב-7 באוקטובר

ההחלטה לגנוז אלבום מוכן בשיא הקריירה אינה עניין של מה בכך, אך עבור נונו, המציאות הישראלית המדממת לא הותירה מקום לספק.

"התקופה שבה השירים נכתבו והמצב שנוצר ב-7 באוקטובר – זה לגמרי שינה הכל," משתפת נונו בפתיחות. "יש את היום ואת היום של אחרי, גם בנפש האישית שלי. הייתי עם המשפחה בטיול בטורקיה כשהכל קרה, וזה היה לי ברור מאליו שהשירים האלה פשוט לא מתאימים. אף אחד לא בא ואמר לי 'לא', זו הייתה בחירה שלי. כעת, כשהזמן עבר, האלבום הזה הוא כמו מן חלום לעולם ששכחנו שהיה קיים."

העבודה על "הגנוז" הפכה למסע בזמן. השירים, שנכתבו בכלל כאלבום השני שלה, רואים אור רק לאחר שנכתבו חומרים מאוחרים יותר – מה שיוצר אפקט נוסטלגי ייחודי עבור היוצרת והקהל כאחד.

מ"נונו" לנעמי: המפגש עם אבא בחלום

לצד מקצבי הפופ המרימים, "הגנוז" מביא איתו עומק רגשי חדש. במרכזו עומד הסינגל "לילה", המלווה בקליפ אמנותי בבימוים של נונו ואדם גבאי. השיר נולד בעקבות חלום שחלמה נונו על אביה, שנפטר ממחלת הסרטן כשהייתה כבת 20 בלבד – ומהווה את הפעם הראשונה שבה היא משתפת בגעגוע אליו בצורה כה גלויה.

"אבא שלי פספס את כל הפריצה שלי," היא מספרת בכאב. "הוא ראה שאני רצינית, קיבלתי מצטיינת מוזיקלית בצבא, אבל את ההצלחה הגדולה הוא לא זכה לראות. מעבר לזה, הוא לא היה שם כדי לעזור. כשאתה בונה עסק וקריירה, הדבר הראשון שבא לך זה להתקשר להורים. אמא שלי מדהימה בתמיכה הנפשית, אבל אבא שלי היה הצד הפרקטי. פתאום מצאתי את עצמי מול חוזים וטפסים, וזה הציף כמה שהוא חסר. זה משהו שלבקש ולהחזיק אותו לבד זה מאוד קשה."

החלום ההוא ביוון הוליד הכלאה מרגשת בין הפופ האופייני לנונו לבין הכאב של נעמי: "באתי לכתוב אלבום של 'הרמות פן' וכיף, ופתאום התעוררתי מחלום כשאני כולי בדמעות. בעבר כתבתי עליו שירים כואבים שלא יצאו, אבל פה המוח שלי היה מוכוון לכתוב שיר לנונו – אז נוצרה הכלאה מיוחדת. הפער בין 'נונו' לנעמי כבר מטושטש לי, וזו פעם ראשונה שהרשתי לעצמי מתוך הדמות לכתוב על פצע כזה פתוח."

מקום לאבל, לכעס – וגם לצחוקים

רשימת השירים ב"הגנוז" מציעה מנעד רחב של רגשות. לצד המורכבות והאבל, נונו עומדת על הזכות לשמוח, לרקוד ולהתעסק גם בשטויות – דווקא בתוך מציאות מורכבת. "יש מקום לאבל, לכעס ולכאב – אבל אני מקווה שיש מקום גם לטמטום, לצחוקים ולסתם לרקוד. אני אוהבת לעשות את הצחוקים והמחשבות האמיתיות שלי, ולא לחפש רק את מה שקליט", היא משתפת.

את האלבום חותם השיר "מה להגיד", שיר קצר וצנוע שנונו מציינת כאחד האהובים עליה ביותר באלבום. "הגנוז" אינו רק אוסף שירים שהתעכבו; הוא תזכורת חיה לתקופה שבה הדברים היו פשוטים יותר, לצד עדות לתהליך התבגרות מואץ של אחת היוצרות המקוריות והמסקרנות במוזיקה הישראלית כיום.