שעות ספורות לפני נפילתו של רס"ן הראל בירנשטוק הי"ד, עוד התכתב עם חבר הילדות מיכאל תומר, תושב נווה דניאל, שהציע לו לצאת יחד לרכיבת האופניים השבועית שלהם. "הצפי לזמן הקרוב הוא שאני נכנס ללבנון" השיב לו הראל. זו הייתה ההודעה האחרונה שקיבל ממנו.
כולם היו מסתכלים אליו
מיכאל תומר והראל בירנשטוק הי"ד הכירו מגיל צעיר, גדלו יחד ולמדו בתיכון בנווה שמואל, ושמרו על קשר גם לאחר שדרכיהם נפרדו. היום, כשהוא מנסה לעכל את נפילתו של חברו, הוא מספר על אדם שהשאיר חותם כמעט בכל מקום שבו היה.
"כשהוא היה מדריך, כולם היו מסתכלים אליו ורוצים להיות בחברתו" מספר תומר בשיחה עם סרוגים "הוא היה אדם שכולם רוצים להתחבר איתו. היה לו הומור טוב, סוג של ציניות מחוספסת".
לדבריו, כבר מגיל צעיר בלטה אצלו תכונה נוספת - התחרותיות והדרישה העצמית הגבוהה. "היינו מתחרים על הכל, והיה מאוד קשה לנצח אותו. כשהיינו מתחרים אחד בשני, הייתי יודע שצריך להתאמץ עד לקצה".
הוא דרש מעצמו כל כך הרבה
גם בעולם התורה, מספר תומר, הראל בירנשטוק הי"ד ביקש להגיע הכי רחוק שאפשר. בעוד תומר פנה לישיבת מעלה גלבוע, בירנשטוק המשיך לישיבת ההסדר במעלה אדומים. "זו הייתה ישיבה מאוד למדנית. הוא לא היה חנון או מישהו שלימודים באו לו בקלות, אבל בגלל שהוא דרש מעצמו כל כך הרבה, הוא רצה להיות בטופ ולהיכנס עמוק לתוך עולמה של תורה".
בהמשך התגייס בירנשטוק לצה"ל, יצא לקצונה והמשיך לשמור על הקשר עם חברו. אלא שמאז פרוץ המלחמה, מספר תומר, כמעט כל עולמו היה נתון לשירות המילואים.
"מהיום הראשון של המלחמה הם טיהרו בתים, עד ממש שהוא נהרג. הוא היה כל המלחמה בתוך הצבא ובשליחות של לעזור לעם ישראל, להיות שם, כי הוא האמין שעם ישראל צריך אותו".
תומר עוד הוסיף ש"הוא היה מהנדס באלביט והוא תקע לעצמו את הקריירה. הוא כל הזמן היה סביב המילואים ואיך לתרום כמה שאפשר".
לצד השירות הצבאי, תומר מספר גם על ההתמסרות של בירנשטוק לעשייה למען אחרים. הוא גייס 30 אלף שקלים ורץ במרתון ניו יורק כדי לגייס תרומות לעמותת שלווה.
"הוא היה מקליל את זה, אבל הוא התמסר להכל", אומר תומר.
ההודעה האחרונה ממנו
החברות בין השניים נמשכה גם דרך אהבתם המשותפת לארץ. "כשהיינו צעירים היינו מטיילים הרבה, כמעט כל חודש לינה איפשהו וקמפינג בכל מקום, בכל מעיין הוא התמצא. הוא הכיר את הארץ ואהב את הארץ מאוד מאוד".
גם בימים האחרונים המשיכו השניים לרכב יחד. "אנחנו רוכבים כל שבוע באופן קבוע. היום בבוקר שאלתי אותו אם הוא רוצה לצאת לרכיבה, והוא שלח שהצפי לזמן הקרוב הוא שהוא יהיה בלבנון. זו הייתה ההודעה האחרונה ממנו. רק לפני זמן מה היינו יחד בחופשה".
תומר מבקש שמה שייזכר מבירנשטוק זה דווקא הענווה והדבקות במטרה: "הכי חשוב שיזכרו ממנו שהוא היה דבוק בערכים בלי לעשות חכמות. היה מאוד ברור לו מה עליו לעשות, והוא עשה את זה בהכי ענווה שיש".
"האמת שהוא היה צוחק עליי אם הוא היה שומע אותי מדבר עליו ככה" הוא מוסיף "הוא לא היה תופס מעצמו משהו. יש אנשים שאומרים שיש להם ערכים וכו', אבל הוא פשוט עשה. כלפי חוץ הוא היה עם הציניות שלו ועם הבדיחות שלו…".
ובסופו של דבר, מעבר להיותו לוחם, קצין ואיש עשייה, תומר מבקש לזכור את הראל גם כפי שהיה בבית.
"הוא היה אבא למופת, בן טוב להורים שלו. לא מוותר לעצמו".
רס"ן הראל בירנשטוק הי"ד נפל בקרב בדרום לבנון, והותיר אחריו את אשתו אליה, ילדים, הורים, אחים ומשפחה. הוא נפל בקרב בדרום לבנון, בן 34 בנופלו.
יהי זכרו ברוך