מכה למפלגות הימין: ועדת הבחירות המרכזית בהחלטה דרמטית

בהחלטתו הבהיר השופט סולברג כי העברת מידע על עצם ההצבעה ונסיבותיה – כולל שעת ההצבעה וסוג הקלפי (כגון קלפיות בבתי חולים או קלפיות נגישות) – מהווה פגיעה בלתי חוקית בפרטיות לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות. עוד ציין כי דיני הבחירות אינם מעניקים לנציגי הסיעות הסמכה להעביר מידע זה לצורך פעילות מפלגתית.

המנגנון שהופעל ביום הבחירות – ייחסם

ההכרעה ניתנה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, אליה הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הנוהג הקיים, במסגרתו נציגי מפלגות בקלפי מעדכנים בזמן אמת באמצעות אפליקציות מי מבין הבוחרים כבר הצביע, נועד לאפשר למפלגות לזהות מי טרם הגיע ולהפעיל עליו לחץ והמרצה. על פי העותרים, מנגנון זה פוגע קשות בזכות לפרטיות ובחשאיות הבחירות.

במסגרת הדיון התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן. סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי אין בנוהג משום הפרה של החוק, וסיעת הציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד. יתר סיעות הכנסת בחרו שלא להביע עמדה לגופו של עניין.

"שימוש במידע אינו עולה בקנה אחד עם מטרתו"

השופט סולברג דחה את עמדת המפלגות וקבע כי מידע בדבר עצם ההצבעה הוא מידע פרטי, ונציגי המפלגות נחשפים אליו אך ורק במסגרת תפקידם הרשמי לשמירה על טוהר הבחירות. הוא הדגיש כי שימוש במידע זה לצורך איתור מצביעים שטרם הגיעו והמרצתם להצביע אינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה נמסר המידע, ולכן הוא אסור לפי חוק הגנת הפרטיות.

בסיום דבריו הבהיר יו"ר ועדת הבחירות כי הפסיקה משקפת את המצב המשפטי הקיים בלבד, וקרא למחוקק לבצע בחינה מקיפה של היחס בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, בפרט לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות.

עם זאת, הובהר כי המפלגות יוכלו להמשיך להשתמש כחוק בנתוני פנקס הבוחרים שנמסרים להן מראש לצורך יצירת קשר עם אזרחים, אך ללא כל אינדיקציה בזמן אמת האם האזרח כבר מימש את זכותו והצביע.