החלטת בית הדין של הליכוד, כי חברי כנסת מכהנים לא יוכלו להתמודד במשבצת המחוזות, היא ניצחון משמעותי לח"כ דוד ביטן, שהיה ממובילי ההתנגדות למהלך.
מי שרושם הישג משמעותי נוסף הוא עו"ד יאיר גבאי, המתמודד במחוז ירושלים והיה בין העותרים נגד ההחלטה. בעקבות הפסיקה, גבאי ומועמדים נוספים במחוזות לא יידרשו להתמודד מול חברי כנסת מכהנים, שהיו מגיעים להתמודדות עם יתרון גדול של פרסום, קשרים ומשאבים.
המחוזות, שנועדו במקור לאפשר כניסה של נציגים חדשים מהשטח, מראשי הסניפים ומהרשויות המקומיות, חוזרים כעת להיות סגורים בפני חברי הכנסת והשרים המכהנים.
המפסיד הגדול: חיים כץ
אף שההחלטה הוצגה במערכת הפוליטית כתבוסה לחברי הכנסת המכהנים וכמכה לנתניהו, המפסיד הפוליטי המרכזי ממנה הוא יו"ר מרכז הליכוד ויו"ר ועדת החוקה של התנועה, חיים כץ.
כץ היה מי שדחף לאפשר לחברי כנסת מכהנים להתמודד במחוזות. מאחורי המהלך עמד, בין היתר, רצונו לסלול מסלול בטוח יותר לחברות הכנסת אתי עטיה וקטי שטרית, הנחשבות למקורבות אליו.
במקום להתמודד ברשימה הארצית הצפופה, שבה נדרשים עשרות אלפי קולות, השתיים היו אמורות לעבור להתמודדות במחוזות, שבהם נדרשים במקרים מסוימים אלפי קולות בודדים. כץ פעל לארגון הזירות המחוזיות עבורן וניסה להבטיח את הישארותן ברשימת הליכוד, אלא שבית הדין ביטל את המהלך כולו.
מבחינתו של כץ, מדובר בתוצאה קשה במיוחד. הוא סייע לנתניהו להעביר שמונה שריונים ברשימה, למרות היחסים המתוחים והיריבות ארוכת השנים ביניהם, אך איבד את הסעיף שהיה החשוב ביותר עבורו.
השריונים של נתניהו נשארו. האפשרות של עטיה ושטרית להתמודד במחוזות בוטלה.
במונחים של הביטוי הידוע, כץ גם אכל את הדגים המסריחים וגם גורש מהעיר: הוא ספג ביקורת בתוך הליכוד על כניעתו לנתניהו, סייע לראש הממשלה לקבל כוח חריג בעיצוב הרשימה, ובסופו של דבר לא קיבל את התמורה הפוליטית שביקש.
ההחלטה מערערת גם את הטענה שלכץ שליטה מוחלטת במרכז הליכוד. המהלכים שנתניהו רצה, ובראשם שמונת השריונים, עברו ברוב גדול. לעומת זאת, המהלך שכץ קידם עבור חברי הכנסת עבר בפער של חמישה קולות בלבד, וגם התוצאה הזו בוטלה לבסוף בבית הדין.
יותר מ־35 בכירים על 18 מקומות ריאליים
עבור חברי הכנסת והשרים בליכוד, המשמעות דרמטית. למעלה מ־35 חברי כנסת, שרים ובכירים צפויים להתמודד על כ־18 מקומות הנחשבים בשלב זה לריאליים ברשימה הארצית.
לאחר שמביאים בחשבון את שמונת השריונים של נתניהו, את המקומות השמורים למחוזות ואת הבטחות הייצוג השונות, כמחצית מחברי הסיעה הנוכחית, ולפי הערכות אף יותר, עלולים למצוא את עצמם מחוץ לכנסת הבאה.
גם דמויות שנחשבו במשך שנים לבטוחות בליכוד אינן יכולות להיות רגועות. כל קול שמקבל מועמד אחד עלול לדחוק מועמד אחר אל מתחת לקו הריאלי, ובמפלגה כבר מתפתח קרב הישרדות חריף.
על פי גורמים במערכת הפוליטית, הלחץ כבר מוביל חלק מחברי הכנסת לבחון אפשרויות מחוץ לליכוד. יש מי שמגששים מול מפלגות אחרות בגוש הימין ואף בודקים אפשרות לקבל שריון אצל יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, במקרה שיבינו כי סיכוייהם להיבחר ברשימת הליכוד נמוכים.
נתניהו רוצה לשנות את הרשימה, אבל לשמור כמה מאנשיו
ההחלטה מצמצמת גם את יכולתו של נתניהו להשפיע על זהות המועמדים שייבחרו ברשימה הארצית. נתניהו אינו מרוצה מכל הרכב רשימת הליכוד הנוכחית, והיה רוצה להכניס אליה דמויות חדשות ולשנות חלק מהשמות המרכיבים אותה.
מנגד, ישנם כמה חברי כנסת מכהנים שהוא דווקא רוצה לראות בכנסת הבאה, ובהם אבי דיכטר, אביחי בוארון, בועז ביסמוט ועמית הלוי, לצד חברי כנסת נוספים.
הבעיה מבחינת נתניהו היא שחלק מאותם מועמדים עלולים להתקשות בפריימריז הארציים. גם מועמד שנהנה מתמיכת ראש הממשלה יכול להידחק למקום לא ריאלי בשל דילים פנימיים, קבוצות מאורגנות, רשימות חיסול והצבעה אסטרטגית של המתפקדים.
פתיחת המחוזות בפני חברי הכנסת הייתה יכולה להעניק לחלק מהם מסלול בטוח ונוח יותר. לאחר ביטול המהלך, כולם חוזרים לרשימה הארצית הצפופה, שבה הם יידרשו להשיג עשרות אלפי קולות.
בסופו של דבר, נתניהו קיבל ברוב גדול את מה שרצה באמת. חיים כץ הצליח להעביר בפער של חמישה קולות את המהלך שהיה חשוב לו, אך איבד אותו בבית הדין.
האם נתניהו ינסה להגיע לוועדה מסדרת?
בליכוד מעריכים כי ההחלטה עלולה להגדיל את המוטיבציה של נתניהו למצוא דרך נוספת להשפיע על הרכב הרשימה, ובין היתר לנסות להחזיר לשולחן את האפשרות של ועדה מסדרת.
בתחילת הדרך ביקש נתניהו לקבוע שאם המצב הביטחוני לא יאפשר את קיום הפריימריז, תורכב ועדה מסדרת בת חמישה ראשי רשויות מטעם הליכוד, והיא זו שתקבע את הרשימה. ועדת החוקה של הליכוד אף אישרה את המתווה, אולם בית הדין של התנועה דחה את האפשרות להכניס מראש סעיף שיאפשר את ביטול הפריימריז במצב ביטחוני מיוחד.
לכן, נכון לעכשיו, פרוץ מלחמה אינו מאפשר לנתניהו לעבור באופן אוטומטי לוועדה מסדרת.
עם זאת, גורמים בליכוד מעריכים כי במקרה של הסלמה ביטחונית חריגה שתמנע בפועל את קיום ההצבעה ב־17 באוגוסט, נתניהו עשוי לפנות שוב לבית הדין ולטעון כי אין אפשרות מעשית לקיים את הפריימריז וכי יש לאשר ועדה מסדרת והם יאשרו לו.
גורמים בתנועה כבר אומרים בחצי הומור כי "בעקבות החלטת בית הדין הסיכוי למתיחות עם איראן, חמאס או חיזבאללה עלה".
אין כמובן טענה שנתניהו מתכוון ליזום הסלמה ביטחונית משיקולים פוליטיים. עם זאת, האמירה משקפת את החשד הקיים בקרב יריביו בתוך הליכוד שלפיו ראש הממשלה עדיין מעוניין למצוא דרך לקבל שליטה רחבה יותר על הרכב הרשימה.
שמתם לב איזו בשורה מצוינת זו שהשטח הימני האמיתי דוחק את המושחתים?