חפירות ארכיאולוגיות שהתנהלו במהלך החודש האחרון בבית הכנסת הגדול בוילנה שבליטא חשפו במלואה את הבימה המרכזית של המבנה ההיסטורי. בית הכנסת, המזוהה עם הגאון מוילנה, נהרס בידי הנאצים ולאחר מכן בידי השלטונות הסובייטים לפני כ-70 שנה, אך כעת שבו לחיים חלקים נרחבים ממנו.
החפירות, המתקיימות מאז 2011 במסגרת פרויקט משותף של חברת החפירות הליטאית ורשות העתיקות הישראלית, חשפו ממצאים מרגשים: חלקים מאולם התפילה ומעזרת הנשים, רצפות טרצו צבעוניות המעוטרות בדגמים פרחוניים וגיאומטריים, ולוחיות כסאות הנושאות את שמות המתפללים ואת עשרת הדיברות.
"הסרת מבנה בית הספר הישן, שכיסה את בית הכנסת ההיסטורי, אפשרה לנו לחשוף לראשונה חלקים נרחבים ורצופים נוספים מלבו של המבנה", מסרו מנהלי החפירה, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינוס ראקאס מחברת החפירות הליטאית. לדבריהם, הממצאים "מאפשרים לנו היכרות מרגשת, כמעט אישית, עם האנשים שהתפללו כאן ועם חיי הקהילה שהתנהלו סביב בית הכנסת במשך מאות שנים".
בין הממצאים המרגשים ביותר נמצאו עשרות לוחיות שסימנו את מושביהם הקבועים של מתפללים. על חלקן נרשמו שמותיהן של נשים שהתפללו בעזרת הנשים, על אחרות - שמות גברים, ולוחיות נוספות סימנו מושבים שיועדו לחברי אגודת צדקה גדולה שהייתה מעורבת בניהול הקהילה היהודית של וילנה.
"גיטל קלעצק, אשתו של המנוח יחזקאל"
אחת הלוחיות הבולטות סימנה מושב שנתרם בידי "גיטל קלעצק, אשתו של המנוח יחזקאל, שַׁמָּשׁ דמתא" – כלומר, שמש העיר. משפחת קלעצק הייתה משפחה עשירה ומיוחסת שהחזיקה בעסקים רבים ברחובות שסבבו את בית הכנסת הגדול. יחזקאל, ככל הנראה, שימש בתפקיד ציבורי וטיפל בעניינים מעשיים, בהודעות ובשליחויות מטעם הקהילה היהודית בעיר.
בין הממצאים הנוספים שהתגלו בחפירה בלטה גם לוחית מתכת קטנה שעליה חרוטים עשרת הדיברות – עדות נוספת לחיי הדת והקהילה שהתקיימו בבית הכנסת לאורך השנים.
מרכז רוחני שנחרב בשואה
בית הכנסת הגדול של וילנה נבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, ושכן ב"שולהויף" – מרכז יהודי גדול של לימוד תורה וקהילה. זה היה הלב הפועם של היהודות הליטאית, שכלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, בית מרחץ ומקוואות טהרה, את בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספרייה מפורסמת בשם "סטראשון".
וילנה, שכונתה "ירושלים דליטא", הייתה מרכז רוחני יהודי חשוב שבו צמח וגדל הגאון מוילנא ותלמידי חכמים רבים שהטביעו את חותמם על עולם התורה. ערב מלחמת העולם הראשונה מנתה האוכלוסייה היהודית של וילנה יותר מ-100,000 נפשות, וחיי הרוח בה היו מפותחים ותוססים ביותר.
החפירות מתקיימות במימון קרן רצון הטוב ובשיתוף הקהילה היהודית בליטא, במטרה לשמר את שרידי בית הכנסת, להציגם ולפתח את האתר לטובת הקהילה היהודית בליטא והציבור הרחב. זו העונה השישית של החפירות באתר, שהחלה בבדיקת רדאר חודר קרקע בחצר בית ספר והתפתחה לכדי חשיפות וגילויים משמעותיים.