שדרן הספורט, העיתונאי, במאי הטלוויזיה והמגיש שרון דוידוביץ' הודיע אתמול (שבת) כי החליט לפרוש ממשחק כדורסל, לאחר כמעט 35 שנה שבהן המשחק ליווה אותו. בפוסט אישי וחשוף הוא חזר אל תחילת דרכו כילד, סיפר על הפציעות שהרחיקו אותו שוב ושוב מהמגרשים ותיאר את הרגע שבו הבין כי הגיע הזמן להיפרד.
"זהו, כנראה הגיע הזמן לפרוש", כתב דוידוביץ', בן 40. הוא הבהיר כי לא מדובר בפרישה מעולם תקשורת הספורט, אלא בהחלטה להפסיק לשחק בעצמו: "זו תהיה פרישה רק בשבילי, ואני לעצמי. היא אולי תהיה מסורבלת, לעיתים מעט פאתטית, אבל היא תהיה שלי, ורק שלי".
דוידוביץ' סיפר כי הזיכרון הראשון שלו כשחקן הוא ממגרש הקאנטרי של מכון ויצמן ברחובות. בגיל שש נהג לצפות באחיו ובבן דודו משחקים, ובין המשחקים היה ממהר לזרוק לסל ולספור כל קליעה.
בהמשך הצטרף למכבי רחובות, שיחק עם קבוצות גיל מבוגרות ממנו והתקדם לנערים לאומית ולנוער לאומית. הוא אף זומן למספר אימונים בנבחרת ישראל בגילאי טרום נוער, אך הבין כי לא יפתח קריירה מקצוענית והחליט להמשיך לשחק בעיקר להנאתו.
לאורך השנים המשיך דוידוביץ' להגיע למגרשים, גם לצד עבודתו בתקשורת וחיי המשפחה. אלא ששורת פציעות, ובהן ניתוחים בברכיים, פגיעות בגב, קרעים בשרירים ובעיות בצוואר, הובילה להפסקות ממושכות והקשתה עליו לחזור ליכולת שהכיר.
ההבנה הסופית הגיעה במשחק שקיים ב-31 ביולי 2026, לאחר שנה וחודשיים שבהם לא עלה על הפרקט. דוידוביץ' תיאר כיצד התקשה לקלוע ולהוציא לפועל מהלכים שהיו בעבר חלק טבעי ממשחקו.
"זה לא עניין של גיל או מצב פיזי", כתב. לדבריו, באותו משחק הבין כי כבר אין התאמה בין המהלכים שהוא מדמיין לבין היכולת לבצע אותם בפועל: "הראש מדמיין דבר אחד, המציאות תהא מתורגמת לדבר אחר. כבר לא כיף".
לקראת סיום הודה כי הגיע למסקנה הכואבת: "אני כבר לא טוב בכדורסל". את הפוסט חתם בפרידה מהילד שהיה ומהמשחק שליווה אותו במשך עשרות שנים: "עשית את שלך, עכשיו תמצא משהו אחר לעשות בשישי. תפרוש".