לא בהכרח בהקשר של ט"ו באב וקשרים זוגיים, אחד המשפטים שאנשים הנמצאים במערכות יחסים פעילות שומעים הכי הרבה בזמן מריבה או אפילו בשיחה באווירה טובה הוא: “אתה מקשיב לי בכלל?”, וברוב המקרים עדיף לא לענות כי זה רק יגביר את העצבים. הבעיה כשאי-מענה זו התשובה לשאלה ובמקרה הזה היא בבירור: “לא"(כלומר אין הקשבה).
ואולי זו הבעיה הגדולה של רוב בני האדם העמוסים לעייפה במידע וגירויים מחשבתיים בלתי פוסקים:
אין לנו את האפשרות הזמן והרצון לעצור ולהקשיב. פשוט להקשיב!
מה חשיבות הקשיבות?
קשיבות- או מיינדפולנס בלועזית- היא תרגול מנטלי של הפניית קשב רציף, מודע ונטול שיפוטיות לרגע הנוכחי. השיטה פשוטה ומאפשרת ממודעות ובחירה לתת לעצמנו זמן איכות מיטבי בהתמקדות מוחלטת בנשימה, תחושות הגוף, מחשבות ורגשות. מטרת התרגול הבסיסי היא לנתק את ה"טייס האוטומטי" במוח שבעזרתו אנחנו מבצעים פעולות הכרחיות מדי יום, להפחית חרדה ולחץ, ולפתח שקט נפשי וחוסן רגשי באמצעות התבוננות פנימית מכילה ומועילה. השיטה נקשרת עם הבודהיזם ותורות הנפש של המזרח הרחוק, אבל משנות ה-70 סחפה המוני מתרגלים גם במערב בזכות אדם אחד שהפך אותה לדרך חיים.
ג’ון קבטזין (כיום בן 82), פרופסור לרפואה אלטרנטיבית מקיימברידג’ ובן למדען וציירת יהודים, הביא את עיקרי המיינדפולנס לחטיפי בריאות להמונים והקים מרכז להפחתת מתח על בסיס השיטה בו הוכיח שמי שתרגל אותה התמודד בהצלחה עם לחץ, כאב, חרדה ואפילו מחלות פיזיות. עם זאת, השיטה זכתה לאהדה רבה בקרב אנשים פשוטים ללא בעיות מיוחדות, שפשוט רצו לעצור ולהקשיב לעצמם. זה הכל.
מהזווית המדעית-פיזיולוגית הוכח מחקרית שתרגול מיינדפולנס בקביעות מפחית את הורמון הלחץ(המכונה קורטיזול), תורם להורדת לחץ-דם ולחיזוק המערכת החיסונית ומשפר את איכות השינה.
הקשר היהודי
הרבה לפני שהמערב גילה את המיינדפולנס, חכמי היהדות הדגישו את עקרונות השיטה בספרים שונים.
"הנשר הגדול", הרמב"ם, שכידוע היה גם רופא גוף ונפש, כתב בספרו "מורה נבוכים:
”ואי אפשר היות דבריות אמתיות, רוצה לומר המושכלות שלמות, אלא לאיש מלומד המידות בעל נחת ויישוב”
גם רבי יהודה הלוי בספרו החשוב "הכוזרי" גילה לעולם את "המרה השחורה" ואת הכוח המאזן אותה:
”אם יטה עם המרה האדומה עמו המהירות והקלות. ואם יטה עם המרה השחורה עמו המתון והיישוב”, ובמילים אחרות: מי שנטייתו להתרחק משקיעה בדיכאון ועצבות הוא אדם מתון ומיושב בדעתו.
את הקשר היהודי למיינדפולנס נחתום בעצה חכמה לחיים מרבי נחמן מברסלב: ”מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַך הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה”.
קחו נשימה ותקשיבו
הגיע הזמן לתרגל מיינדפולנס מעשית:
היתרון הגדול של מיינדפולנס לעומת שיטות אחרות הוא שאפשר לתרגל את זה בכל מקום ובכל זמן.
כל מה שנדרש זה ריכוז קצר בנקודה מסוימת שנקבעה מראש, למשל כתם כלשהו על הרצפה אם יש, והתמקדות בו לאורך כל התרגיל בנטרול כל רעשי הרקע וההפרעות הסביבתיות האחרות.
מבחינתכם, רק הכתם קיים כרגע, ברור?
מה שצריך לעשות אחרי המיקוד זה לנשום עמוק ולשחרר באטיות ובמודעות לתהליך את האוויר החוצה. ואז לחזור על הפעולה שוב לאט ובטבעיות שוב ושוב במשך שלוש דקות.
בהדרגה אפשר להסיט את תשומת הלב וההקשבה מהכתם ברצפה לנשימה עצמה. עד סוף התרגיל תרגישו מרוכזים לגמרי בנשימותיכם, ותרגישו מיד בשינוי ההרגשה הכללית לטובה. זכרו! חשוב לא להסיח את הדעת מהתרגול עד סיומו.
בכתבה הבאה נלמד איך תרגול מיינדפולנס יכול לעזור לילדים להרגיש טוב יותר את החיים הפשוטים.