גל של אכזבה מבינה מלאכותית מתחיל להתפשט בשוק העבודה הגלובלי. סקר חדש של חברת הייעוץ Adaptavist מגלה כי 38% מעובדי הידע היו מעדיפים להעלים לחלוטין את הטכנולוגיה, נתון שמעלה סימני שאלה לגבי ההבטחה הגדולה של מהפכת ה-AI.
על פי הנתונים, 65% מהעובדים מדווחים על תחושת נוסטלגיה לאופן שבו התנהלה העבודה לפני כניסת הכלים מבוססי הבינה המלאכותית. בארצות הברית המגמה אף חריפה יותר: 70% מהעובדים מתגעגעים לעידן שלפני ה-AI, ו-43% היו שמחים לראות את הטכנולוגיה נעלמת.
באופן מפתיע, דווקא הדור הצעיר - שנחשב בדרך כלל למוביל באימוץ טכנולוגיות חדשות - מביע את רמת התסכול הגבוהה ביותר. כ-40% מבני דור ה-Z והMillennials אמרו כי היו מבטלים את הבינה המלאכותית, לעומת 32% מבני דור ה-X ו-29% בלבד מהבייבי בומרס.
אחת הסיבות המרכזיות לתחושת האכזבה היא מה שמכונה "פרדוקס היעילות". 42% מהמשיבים ציינו כי הם משקיעים כיום יותר זמן בבדיקת ואימות תוצרים של AI מאשר הזמן שהם חוסכים באמצעותם. במקביל, כמעט מחצית מהעובדים דיווחו כי ההתמודדות עם תכנים באיכות נמוכה - המכונים לעיתים "AI slop" - הופכת את עבודתם לפחות משמעותית ויותר טכנית וחזרתית.
ההשפעה אינה מסתכמת בתחושת תסכול בלבד. 55% מהעובדים סבורים כי הבינה המלאכותית דווקא פוגעת ביעילות הצוותית הכוללת. בקרב אלו שהביעו רצון לבטל את הטכנולוגיה, 31% ציינו פגיעה ביצירתיות, 29% הביעו חשש משימוש לרעה, ו-28% העלו סוגיות של פרטיות ומעקב.
לצד זאת, גובר גם הלחץ התעסוקתי: מחצית מהעובדים מאמינים כי ביצועיהם נמדדים מול תוצרים של בינה מלאכותית, בעוד רבע מהם מודים כי הם משתמשים בכלים אלו בעיקר כדי לעמוד בעומס העבודה. סקר נוסף של החברה מצא כי שליש מעובדי הידע בארצות הברית שוקלים לעזוב את תחום עיסוקם לחלוטין בעקבות הלחצים הנובעים מהטמעת AI.
למרות ההשקעות האדירות של ארגונים בטכנולוגיה, הממצאים מצביעים על פער הולך וגדל בין מדדי אימוץ - כמו היקף השימוש - לבין ההשפעה בפועל על איכות העבודה ושביעות הרצון של העובדים. כפי שמציין ניל ריילי, מוביל חדשנות AI ב-Adaptavist "ארגונים נוטים להתמקד בשאלה "מי משתמש וכמה", אך מתקשים למדוד האם הכלים אכן משפרים את העבודה עצמה".
התוצאה: יותר שימוש, פחות שביעות רצון - ואולי תחילתו של תיקון כיוון ביחסי העבודה בין אדם למכונה.
