
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים מציינת השנה 120 שנה להיווסדה, ובמסגרת חגיגות היובל תעניק את אות היקיר הגבוה ביותר שלה לארבעה אישים בולטים מתחומים שונים של העשייה הישראלית. אות יקיר בצלאל, המקביל לתואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטאות, יוענק השנה לסופר דויד גרוסמן, לעיתונאית לוסי אהריש, לפרופ' חביבה פדיה ולפרופ' מייק טרנר.
הטקס המרכזי יתקיים ביום שני, 27 ביולי 2026, באודיטוריום קמפוס ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל במרכז העיר ירושלים. האות ניתן לאישים ונשות ציבור שהאקדמיה מבקשת להוקיר על תרומתם הייחודית לבצלאל, על פועלם ותרומתם לחברה הישראלית, או על קידומם של תחומי האמנות, העיצוב והתרבות הישראלית בארץ ובעולם.
דויד גרוסמן - קול הומניסטי בספרות הישראלית
הסופר דויד גרוסמן, חתן פרס ישראל לספרות וזוכה פרס מאן בוקר הבינלאומי, נבחר לקבל את האות על יצירה ספרותית עמוקה ורבת יופי. גרוסמן, שספריו תורגמו לעשרות שפות והפכו אותו לאחד הסופרים הישראלים המוערכים בעולם, מלווה את השיח הציבורי בישראל למעלה מארבעה עשורים.
בנימוקי הזכייה צוין כי גרוסמן זוכה על יצירה ספרותית הנוגעת הן בעולמו הפנימי של היחיד והן במציאות המורכבת שבה אנו חיים, ועל מחויבותו האזרחית ארוכת השנים לחברה הישראלית. הסופר, שזכה בפרס ישראל לספרות בשנת 2018, ידוע בקולו ההומניסטי והמוסרי הקורא לשוויון אזרחי מלא, להגנה על כבוד האדם ועל הדמוקרטיה.
לוסי אהריש - פורצת דרך בתקשורת הישראלית
העיתונאית לוסי אהריש, שהייתה המגישה הערבייה-מוסלמית הראשונה במהדורת חדשות בטלוויזיה הישראלית, תזכה באות על עשייה תקשורתית אמיצה וייחודית. אהריש, שבטקס יום העצמאות ה-67 נבחרה להשיא משואה כישראלית פורצת דרך, מזוהה עם עיתונאות ישירה וחסרת פשרות ועם קריאה עקבית לשותפות יהודית-ערבית.
בנימוקי הזכייה הודגש כי אהריש זוכה על קריאה נחרצת ומתמדת לאחדות ולשותפות יהודית-ערבית, ועל עמידה איתנה אל מול שיח מקצין של קיטוב, פילוג והסתה. העיתונאית, שעמדה בחודשים האחרונים במרכז סערה תקשורתית בעקבות דבריה על הצבעת אזרחים ערבים, ממשיכה להיות קול מרכזי בקריאה לדיאלוג בין קהילות, תרבויות וזהויות בחברה הישראלית.
פרופ' חביבה פדיה - עומק רוחני ומורשת המזרח
פרופ' חביבה פדיה, משוררת, סופרת ומחשובות החוקרות של הקבלה והחסידות, תזכה באות על מפעל יצירה, מחקר והגות המחבר בין עולמות של מסורת וחדשנות. פדיה, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וראש מרכז אלישר לחקר תרבות יהדות ספרד והמזרח, זכתה בעבר בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
בנימוקי הזכייה צוין כי פדיה זוכה על העשרת התרבות העברית בעומק רעיוני, ברגישות לשונית ובמבט היסטורי ורוחני רחב, ועל הרחבת גבולות השיח התרבותי בישראל והעמקת ההכרה בעולמות הרוח והיצירה של יהדות המזרח. שיריה של פדיה הולחנו והפכו לחלק מפסקול התרבות הישראלית.
פרופ' מייק טרנר - חלוץ השימור בישראל
פרופ' מייק טרנר, מחלוצי תחום השימור בישראל וראש קתדרת אונסק"ו לעיצוב אורבני ולימודי שימור בבצלאל, יזכה באות על מפעל חיים אדריכלי, אקדמי וציבורי. טרנר, שכיהן כיו"ר הוועדה הישראלית למורשת עולמית, הוביל את הכרזתם של אתרי המורשת העולמית הראשונים בישראל, בהם מצדה, עכו והעיר הלבנה של תל אביב.
בנימוקי הזכייה הודגש כי טרנר זוכה על הצבת שימור המורשת בלב השיח התכנוני והתרבותי בישראל, על בניית גשרים בין עמים וקהילות ויצירת תשתית לשיתופי פעולה אזוריים, ועל תרומתו לפיתוח המחקר בבצלאל ולהכשרת דורות של אדריכלים, מעצבים ומתכננים.
ארבעת הזוכים מצטרפים לרשימה ארוכה של יקירי ויקירות בצלאל, יוצרים, חוקרים ואנשי ציבור שתרמו לעיצוב התרבות הישראלית לאורך 120 שנות קיומה של האקדמיה המרכזית לאמנות ועיצוב בישראל.
