מערכת הבחירות הנוכחית מסמנת עידן חדש בפוליטיקה הישראלית: אם בעבר התמודדו המפלגות על תשומת הלב באמצעות שלטי חוצות, תשדירים וסרטוני רשת – היום הבינה המלאכותית הפכה לשחקן מרכזי בזירה.
הסערה שעורר סרטון ה-AI של הליכוד על גדי אייזנקוט, היא רק דוגמה אחת לתופעה רחבה הרבה יותר. השאלה כבר אינה - האם מפלגות ישתמשו בבינה מלאכותית, אלא כיצד הן ישתמשו בה.
הטכנולוגיה מאפשרת לייצר סרטונים, תמונות, דיבובים ותוכן משכנע במהירות חסרת תקדים, אך במקביל מטשטשת את הגבול בין מציאות ליצירה דיגיטלית.
בפינה השבוע אשת התקשורת והאסטרטגיה, מורן שמואלוף, בוחנת את ההזדמנויות שמביאה הבינה המלאכותית לצד הסכנות שהיא מציבה בפני השיח הדמוקרטי. האם הכלי החדש משרת את הציבור, או שמא הוא עלול להפוך לכלי שמעצב תודעה ומטשטש עובדות?
דווקא משום שהטכנולוגיה מתקדמת מהר כל כך, האחריות חייבת להדביק את הקצב.
בישראל כבר נכנסה לתוקף חובת סימון לתעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באמצעות בינה מלאכותית, ובמקביל מתקיים דיון ציבורי ומשפטי על הצורך ברגולציה רחבה יותר.
בפינה שמואלוף מציעה לחשוב על הצעד הבא: שכל קמפיין פוליטי המבוסס על בינה מלאכותית יעבור גם בחינה משפטית ותקשורתית לפני פרסומו – לא כדי למנוע ביקורת פוליטית, אלא כדי להבטיח אחריות, שקיפות ואמון הציבור, כי בעידן של בינה מלאכותית, השאלה החשובה ביותר היא לא רק מה אפשר ליצור – אלא מה ראוי לפרסם.
ביבי נתניהו, הסרטונים האלה נגד מפקדי צה"ל מזכירים לי את שיטות הפילוג הישנות שלכם.