עמדה חריגה של הכנסת נגד חוק שחוקקה: היום (ראשון) עולה מכתב התשובה שהוגש לבג״ץ כי הייעוץ המשפטי לכנסת סבור שחוק מעצר בני הישיבות עוסק ב״נושא חדש״, וכי בהליך אישורו נפל ״פגם היורד לשורשו של הליך החקיקה״.
מדובר בכתב התשובה של הכנסת, ועדת החוץ והביטחון ויו״ר הוועדה, במסגרת העתירות שהגישו בין היתר ישראל חופשית, חברי הכנסת יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, התנועה לאיכות השלטון ואחים ואחיות לנשק.
חוק מעצר בני הישיבות אושר בקריאות השנייה והשלישית ברוב של 58 חברי כנסת מול 54. החוק מקפיא הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות, בכפוף לתנאים שנקבעו בו. לצד זאת, החוק מבהיר כי הקפאת ההליכים אינה מעניקה פטור משירות או דחיית שירות ואינה מסדירה את מעמדם של תלמידי הישיבות.
בלב עמדת הכנסת עומד הפער בין הצעת החוק המקורית, שאושרה בקריאה הראשונה, לבין הנוסח שהתקבל לבסוף. ההצעה המקורית נועדה להסדיר את שילוב תלמידי הישיבות בשירות, לצמצם את אי השוויון בגיוס ולקדם את השתלבות החרדים בתעסוקה. לעומתה, החוק שאושר מתמקד בהקפאת הליכי האכיפה.
בכתב התשובה נקבע: ״קשה מאוד לומר כי נוסחו הסופי של חוק הוראת השעה עוסק בנושא שבו עסקה הצעת החוק המקורית״. עוד צוין כי לאחר למעלה מ-80 דיונים בוועדת החוץ והביטחון, הונח על שולחן הוועדה נוסח שונה לחלוטין, שהתמקד בהקפאת ההליכים הפליליים ואושר בתוך כשבועיים.
הייעוץ המשפטי לכנסת קבע כי מבחינה משפטית מדובר ב״נושא חדש״, ולכן ההסדר שהתקבל בקריאות השנייה והשלישית לא אושר למעשה בקריאה הראשונה. לפי כתב התשובה, מצב זה אינו תואם את תקנון הכנסת ואף לא את הוראות חוק יסוד: הכנסת.
לכך נוסף פגם נוסף הנוגע לאופן ניהול הליך החקיקה. במסמך נטען כי לאחר 7 באוקטובר חל שינוי משמעותי בצורכי כוח האדם של צה״ל, ולכן נדרש הליך חקיקה ברמה גבוהה במיוחד, שיבחן את הצרכים הביטחוניים העדכניים.
עוד נכתב כי החוק אושר בניגוד לעמדת גורמי הביטחון, וללא יעדי גיוס, מנגנוני פיקוח מספקים, סנקציות אישיות או הפחתה בתקציבי הישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים. הייעוץ המשפטי לוועדה סבר בשל כך כי ההסדר אינו שוויוני, אינו מאוזן ומעורר קשיים חוקתיים משמעותיים.
בסיכום כתב התשובה נאמר כי אם הכנסת מבקשת להקפיא את מעצרי תלמידי הישיבות, עליה לעשות זאת באמצעות הליך חקיקה ייעודי שיאושר בשלוש קריאות, ולא באמצעות החלת דין רציפות על הצעת חוק שעסקה בנושא אחר. ״צינור הרציפות שהיה אמור לחבר בין הצעת החוק המקורית לבין החוק הסופי נקטע״, נכתב.
בבחירות הקרובות ניתן לגדי איזנקוט לנהל את המדינה כי טובת המדינה והעם חשובים לו ביותר