מפת הסקרים של הקיץ הנוכחי מציבה תמונת מצב מורכבת עבור המערכת הפוליטית, אך מעל הכל היא מציפה סכנה ממשית לאחד מקולותיה הערכיים והחשובים של הכנסת. מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ מתנדנדת סביב אחוז החסימה, וגם אם תצליח לעבור, הדילים והאיחודים הצפויים בגוש המרכז-שמאל מעמידים בספק רב את הישארותו של חבר הכנסת מיכאל ביטון במשכן.
אבל הפסד של המרכז יכול להפוך לרווח הנקי של הימין. בעולם פוליטי ציני ומקוטב, ביטון הוא עוף מוזר: איש קונצנזוס אהוב שמקבל הערכה מקיר לקיר, מימין ומשמאל. אם בנימין נתניהו מחפש את ה"קלף המנצח" שיביא לו את ההכרעה בבחירות הקרובות, השריון של מיכאל ביטון ברשימת הליכוד הוא בדיוק הצעד הנדרש.
הפרופיל המדויק ללב הליכוד
ביטון אינו עוד פוליטיקאי שנפלט ממפלגה מחפשת דרך. הוא מחזיק בפרופיל שמדבר באופן הישיר והפתוח ביותר לזיהוי העמוק של מצביע הליכוד הממוצע: איש פריפריה גאה, מזרחי, מסורתי, בעל תפיסת עולם מרכז-ימין לאומית וחיבור עמוק לערכי הציונות.
מעבר לזהות ולסמלים, מדובר באיש שלטון מקומי ברמ"ח איבריו. כמי שכיהן במשך שנים כראש עיריית ירוחם והוביל אותה לפריחה, ביטון מכיר את השטח, נושם את הדרום ויודע בדיוק מהן המצוקות האמיתיות של הפריפריה והשכבות החלשות. בעוד שחברי כנסת רבים עוסקים בהצהרות לתקשורת, ביטון ביסס את מעמדו בכנסת כחבר הכנסת הכי חברתי, כזה שחי את השטח ומביא איתו קבלות מוכחות של עשייה.
הוכחה לאחדות וחיזוק הדרום
שריון של ביטון בליכוד יעניק לנתניהו שלושה יתרונות אסטרטגיים מיידיים:
הראשון, החזרת קהלים קריטיים בנגב ובפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שמרגישים בשנים האחרונות נשכחים ומחפשים כתובת חברתית אותנטית.
השני, מתן תוקף מעשי לסיסמאות על "אחדות" ופיוס בעם. הבאת דמות מוערכת מהמרכז הפוליטי לתוך הליכוד מוכיחה כי לא מדובר בדיבורים ריקים, אלא בצעד בונה אמון שפותח את השורות למנעד רחב של כוחות ציוניים.
והשלישי, קישוט הרשימה בדמות נקייה משיקולים זרים, שמביאה איתה ניסיון ביצועי עשיר, יושרה מקצועית והערכה ציבורית מקצה לקצה.
במציאות הפוליטית הנוכחית, שבה כל מנדט עשוי להכריע את זהות הרכבת הממשלה, אסור לוותר על מחוקק כמו מיכאל ביטון. שריון שלו בליכוד יהיה לא רק מהלך פוליטי מבריק – אלא גם בשורה חברתית ומוסרית של ממש.
פעם המנהיגים שמו את המדינה לפני הכל והיום ביבי מחפש קומבינות פוליטיות במקום לבלום את איראן