עבור בני האדם, כלוב עכברים עשוי להישמע שקט כמעט לחלוטין. אלא שמתחת לסף השמיעה האנושי מתקיימת מערכת עשירה של ציוצים, שריקות וקריאות אולטרסוניות, שבעזרתן העכברים מתקשרים במצבים חברתיים שונים. כעת מקווים חוקרים כי כלים מתקדמים של בינה מלאכותית יסייעו לחשוף את המידע המסתתר בתוך הקולות הללו.
צוות מהמכון למחקר התנהגות השוואתי על שם קונרד לורנץ באוניברסיטה לרפואה וטרינרית בווינה, בשיתוף המכון לחקר הקול של האקדמיה האוסטרית למדעים, פרסם סקירה מקיפה של השיטות העדכניות לניתוח הקולות האולטרסוניים של עכברים. החוקרים בחנו את התהליך כולו, החל מהקלטת הקולות ועיבוד האותות, דרך זיהוי אוטומטי של הקריאות ועד לסיווגן ולניתוח משמעותן האפשרית.
הבעיה המרכזית היא היקף המידע. הקלטות של עכברים עשויות לכלול כמויות עצומות של נתוני קול, והאזנה ידנית, סימון וסיווג של כל קריאה דורשים זמן רב ועבודה מדוקדקת. לדברי החוקרים, מערכות מבוססות למידת מכונה מסוגלות לבצע חלק גדול מהעבודה במהירות ובדיוק גבוהים יותר, ולאפשר למדענים לבדוק מאגרי הקלטות שבעבר היה קשה לנתחם.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין מדובר עדיין ב"מתרגם עכברים" המסוגל לומר בדיוק מה כל עכבר מבקש או מרגיש. אחד האתגרים הוא שקולות מסוימים נבדלים זה מזה בצורה ברורה, בעוד שקולות אחרים משתנים בהדרגה ונמצאים על רצף, ללא גבול חד בין סוג קריאה אחד לאחר. רעשי רקע, שינויים בתדר ואיכות ההקלטה עלולים אף הם להקשות על המערכת ולגרום לטעויות.
כדי להתמודד עם הקושי מציע הצוות מסגרת היררכית חדשה לסיווג הקריאות. במקום לנסות לחלק מיד כל קול לקטגוריה צרה, המערכת יכולה לזהות תחילה מאפיינים רחבים ולאחר מכן להתקדם בהדרגה לסיווג מדויק יותר. גישה כזאת עשויה לצמצם טעויות ולהתאים טוב יותר למורכבות הטבעית של תקשורת העכברים.
למרות התקדמות הבינה המלאכותית, בני האדם עדיין ממלאים תפקיד מכריע. החוקרים מדגישים שמודלים אוטומטיים טובים רק במידה שבה נתוני האימון שלהם מדויקים. לכן מאגרי קול שנבדקו, סומנו וסווגו בקפידה בידי מומחים נחשבים עדיין ל"תקן הזהב" שעליו יש לאמן ולבחון את האלגוריתמים.
בעתיד, מאגרי מידע פתוחים ושיטות ניתוח אחידות עשויים לאפשר לחוקרים ברחבי העולם להשוות תוצאות ולפתח מערכות מתקדמות יותר. הכלים הללו עשויים לסייע בהבנת חיזור, קשרים חברתיים, מתח והתנהגות של עכברים, ואף לתרום למחקרים שבהם עכברים משמשים מודל לבחינת תקשורת, פעילות מוחית והפרעות התפתחותיות.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Behavioural Brain Research, אינו מפענח עדיין את "שפת העכברים" במלואה. אך הוא מצביע על הדרך שבה מחשבים עשויים להפוך קולות בלתי נשמעים למידע מדעי, ולפתוח חלון לעולם תקשורתי שלם שהתנהל עד כה מחוץ לטווח האוזן האנושית.
